פרק 43-מה אוהבת?תתפשטי.

2.5K 88 0
                                    

״בזמן שאדם מבין שהוריו צדקו, כבר יש לו ילדים החושבים שהוא טועה.״

עליתי לחדרי כסערה,וישבתי בצד,עוצמת את עיניי,בשקט.
כילדה קטנה שהרגע נענשה.
כבר לא יכולתי לראות את כל הפרצופים הצבועים,נראים כיאלו אם לא נהנו לשמוע שאבא שלי ׳סוף-סוף׳ נפל
ולשמוע את כל הניחומים הסתמיים האלה,שנאמרים כלל לא כוונה.

הדלת נפתחה ואביאל הופיעה בכניסת,הוא התיישב לצידי אך לא פצע את פיו,רק חיבק אותי מהצד והודתי לו על כך בתוכי.
ממש לא הייתי צריכה עוד הבנה מזוייפת של מישהו שלא מבין בשיט מה אני מרגישה ועוברת,הייתי רק צריכה מישהו שיהיה לצידי ויחבק לא ינחם במילות שקר וינסה לייפיף משהו שלא

פשוט ישבנו על הריצפה שקטים מתמיד בוהים בקיר עם תמונות משפחתיות,אני חייבת להוריד אותם.זה לזרוע מלח על הפצעים

״את יודעת?״ פצע את פיו לפעם הראשונה לשיחה אך לא העיף את מבטו לכייוני והמהמתי לא שוברת קשר עין עם התמונה שלי ושל אבי. ״אני יודע מה את מרגישה.רק מי שאיבד אבא יכול לדעת מה ההרגשה״ החליט הפעם להסתכל עליי והחזרתי את מבטי אליו,לא רוצה לשבור את קשר בעין הנוצר בנינו

״אני לא רוצ- ״ עצר את דבריו ונשם עמוק
״אני לא יכול לשקר לך,לאבד מישהו שיקר לך זה מבאס,חרא.
אני לא יכול להגיד לך שמשהו יעלים את הכאב ולמען האמת,
הכאב הזה לעולם לא יעבור. הוא תמיד יהיה שם ויציק לך מתי שטוב לך או שסתם יהיה לך התקף געגוע. את פשוט תלמדי לחיות אותו,ובסופו של דבר כבר לא יהיה לך אכפת.״ במילים נשפכו ממנו, רק חיכו לצאת.

״איך יכול להיות לי לא אכפת?זה אבא שלי.״ ראייתי התשטשה מה שהעיד על הדמעות העתדיות לבוא. כמה חסר רגישות הוא יכול להיות? הזזתי את מבטי ממנו,לא רוצה שיראה אותי בוכה

״שאת בוכה את לא יפה,את לא יפה״ שר בלחש מחזיק את סנטרי ומסובב את ראשי אל פניו ״את לא יפה״ עשה פרצוף חמוץ וצחקקתי ״די לך הו די לך,ילדה.״ ידו עברה ללטף את לחיי ,החזתי בידו וזרמים חשמליים נעימים עברו לאורך כל ידיי

״זה יקח זמן...כמובן... כמו כל דבר בחיים.
בשנה הראשונה כל מי שתראי עם משפחתו וחיוך על פניהם את רק תרצי למצוא דרך להסיר את כל האושר מחייהם, את תרצי להוציא להם את העיינים ולאכול אותם עם האצבעות שלך כמו זיתים״ פרצתי בצחוק המעורבב עם דמעות אחדות למשמע הביטוי המטאפורי שבחר להשתמש בו והוא בתגובה הצטרף וצחק, יש לו צחוק ממכר,כזה שבא לך לשים בהקלטה ולשמוע כל היום
״זה מה שאני רציתי לעשות״ הרים את ידיו כחף מפשע והדמעות העצובות התחלפו בדמעות של צחוק,כאבה לי כבר הבטן ברוב שצחקתי.

״תשאירי את החיוך היפה הזה על הפנים שלך,הוא הרבה יותר יפה לך מהפרצוף באסה הזה.״ חיוך צדדי יפייפה נגלה אל פניו שפשוט התהפנטתי בו. כמו ילדה בת 16 שראתה את הקראש לה בלי חולצה בפעם בראושנה.פשוט בהיתי בו כמו מטומטמת ועם כמה שהייתי מדוכאת,פשוט חייכתי,הוא עושה לי טוב.

״למה אתה פתאום נחמד,אחרי שפגעת בי?״
״אני לא יודע״ הטה את פיו לצד חושף גומה,אוךך איזה גומה!
״אתה יודע.תודה בזה״ קבעתי והוא זייף פרצוף מבולבל בהגזמה
״אני רוצה שתגיד את זה,עכשיו״
״אגיד לך מה?״ הוא שאל.
״שאתה אוהב אותי.״ חייכתי חיוך יודע סוד
״מה?״ התמם ונשמע מופתע וגיחכתי,לא יודעת מאיפה בא לי האומץ הזה פתאום.

״שמעת אותי אביאל .תגידי עכשיו שאתה אוהב אותי.״אמרתי משועשעת ״נו קדימה,אין לי את כל היום״ הוספתי שהשתתק
״מה יש לך אמ-״
״נו כבר אביאל,בלי עוד משחקים.שפוך את מה שאתה מרגיש״

״למשל אני אוהבת אותך למרות שאתה בן זונה נורא חתיך ועם זאת כל-כך מטומטם.״ פלטתי במהירות גורמת לחיוך להתפרש על שפתיו,אני אוהבת את החיוך הזה

״מה אוהבת?תתפשטי.״ צחק וצחקתי נשנעת על כתפו עם ראשי
היה משהו מרגיע ושליו לשבת ככה,שתינו. בשקט. לבד.
אם הייתי יכולה , זה מה שהייתי עושה כל היום.
כי לעזעאל, נראה לי שאני אוהבת אותו.

-נקודת מבט ליאב-

״והיום במהדורת החדשות, כתבה על העבריין הפלילי
דין אבוטבול נפטר אתמול בערב מהתקף לב. הלווי-״

״איפה השלט המזדיין הזה?!״ צעקתי בכעס ושנייה לאחר מכן מצאתי את השלט שאבד,בלי להסס לשנייה כיביתי את הטלוויזיה,רק כדי לא לשמוע את השם של אבי ליד המילה נפטר
״נמאס לי מדיבורים והריכולים המזדיינים של כולם״

״ממש..סוף-סוף כל הזין המהלכים האלה הלכו.נמאס להיות נחמד״ אמר סער בערסיות ״איף אני מרגיש צבוע״ הריח את עצמו וגיחכנו ״אשכרה..״ הסכים איתו איתמר

״אני מציע נישואין לטלי.״ שברתי את הדממה
הזדקפו אוטומטית ופלטו ״מה?!״ יחדיו

״כן..אני אוהב אותה וסומך עלייה בעיניים עצומות.
אני רוצה שהיא תיהיה אישתי.״ עברתי להסתכל על פניהם המופתעים. לא ידעתי איך לפרש את השתיקה שלהם,היא הלחיצה אותי עד מחנק
״אנחנו איתך בכל צעד שתעשה״ אמר איתמר והסתכל על סער
״אתה בכלל שואל?ברור שכן. אנחנו בכל מקרה חולים על טלי,
אתם תהיו בעל ואישה מהאגדות!״ צחק סער והצטרפנו אליו

״תודה אחים.היה לי חשוב לדעת שאתם איתי בזה.״ מלמלתי קם והם משכו אותי לחיבוק משפחתי.

״טוב כדי שאני אעלה אותה לחדר..״ התמתחתי מרים את גופה הרזה של ליאל מהספה במעלה המסדרון כל הדרך למיטתה.

Game over|| משחק גמורWhere stories live. Discover now