לאלמנש וכל מי שימצא את הסיפור הזה מעניין, לקח לי המון זמן לכתוב את הפרק הזה ואני מקווה שתאהבו את הסיפור, אני אציג מטרה; 10 הצבעות בשביל שאני אעלה את הפרק הבא, כמה אני מברברת..תתחילו לקרוא! תיהנו(:
נער בעל שיער חום ארוך ומבולגן התקדם לעבר מוסד בית הספר, מעטים הגניבו מבטים חשדניים כאשר ראו שלבש סוודר ארוך ומכנסיים ארוכים כל כך באמצעו של הקיץ
~היום יהיה יום חדש~ חשב בליבו, כלום עוד לא קרה עוד בינתיים, אולי באמת יהיה בסדר היום.
ובדיוק כשהנער החל להאמין בדבריו, רעש מעיכת עלים נשמע מאחוריו ומיד לאחר מכן יד לפתה את שיערו
מושכת אותו אחורה בעוד הנער נאנח בכאב , הבריון אהב למשוך בשיערו שהיה מעט ארוך, בדיוק כמו שלו.
"מזל טוב אנורקסיה" נשמע קולו המחוספס של הנער שרדף אותו עוד מכיתה ז', הנער המפוחד
עצם את עיניו בחוזקה, מתפלל שזה ייגמר. "שמענו שהיום זה יום מיוחד." אמר נער שני שחום השיער לא זיהה את קולו,כנראה הוא חדש.. הנער תפס את תיק הגב
של חום השיער וזורק אותו לשלולית בוץ שלצד המדרכה.
"תסתכל כשמדברים אליך!" גער בו שחור השיער והנחית את אגרופו על בטנו של הנער ללא רחמים,
גורם לו להתקפל בכאב ולפקוח את עיניו הירוקות שנצצו כמו בקבוקי זכוכית שבהו באוויר באימה .
"החלטנו לתת לך מתנה אישית אחרי הלימודים, חושב שתצליח להתאפק?" שאל הבריון הבלונדיני בבוז,
ומשך את שיערו של ירוק העיניים יותר חזק "אני חושב שהצצה קטנה לא תזיק." חייך בזדוניות שחור השיער.
--------------------------------
ירוק העיניים רץ לשירותי בית הספר המעורבים, מביט במראה על שפתו ששוב פעם דיממה
~לעזאזל~ חשב, מת לנשוך את שפתיו אך לא רצה לגרום לדימום גדול יותר.
עיניו נפקחו רווחה כמו פסיכופט מסרט אימה ופיו יצר חיוך מפחיד כשרעיון עלה לראשו של ירוק העיניים
אמנם אימו הזהירה אותו שבפעם הבאה שיקרה דבר שכזה היא תשלח אותו לתוכנית גמילה, אבל היא לא
עומדת לגלות.
הוא נכנס אל אחד מתאי השירותים והוציא מתיקו אולר קטן, הוא הביט על האולר בריכוז רב.
YOU ARE READING
breathing
Teen Fictionboy×boy אני לא הכי טובה בתקצירים, אבל הנה זה בא: דואי הוא נער שמח ואנרגטי שתמיד מנסה להיות חיובי-- או ככה נראית המסכה שלו לפחות. האמת היא שדואי הוא נער דיכאוני ואובדני שסובל מבריונות קשה מזה כמעט 4 שנים, והיחידים שמודעים לזה הם הוא, והוא. יום אחד דו...
