breathing

פרק 11-פרק קצר+הודעה

''רגע, אז הדניאל הזה.. הוא חדש בכיתה v2, אבל יש לו שם חברים, והוא מכיר את המקום?'' שאלה אימו קמילה בבלבול וקירבלה את ראשו של בנה על הספה בעודם צפו בתוכנית טלויזיה ''הוא היה בכיתה v1, החליטו להעביר אותו.'' ענה לה בפשטות ''נשמע שהיה לך יום מסעיר..'' היא תפסה בשלט וכיבתה את הטלוויזיה ''אני הולכת לישון עכשיו, גם לך כדאי להשיג קצת שינה. מחר יום רביעי, בית ספר ואז כיתה v, בטח יהיה מתיש..'' צחקקה בנבזיות ומעלה מאחורי דלת חדרה.
דואי חייך בבדיחות, יש לו אמא חמודה, הוא ידע את זה והודה על כך.
בטח היה לה קשה..חשב לעצמו וקם מהספה, מחליט גם הוא ללכת לישון.
--
אגרוף עצבני הוטח בשולחנו והוא הרים את ראשו, רואה את דניאל גוהרת מעליו ''אני דורשת תשובות!" קראה ודואי נאנח ''בוקר טוב דניאל!" הוא קרא בקול עליז וחייך לעברה. הצגה כמובן.
''בוקר- שלא תחשוב שאתה תתחמק מהשאלות שלי!'' הודיעה והתיישבה לידו במקומה ''לאן נעלמת אתמול?" שאלה, ולדואי הוקל כשלא התייחסה לרזון או לצלקות.
הוא לא רצה לשקר, אבל הוא לא יכל להגיד שאמא שלו רשמה אותו למוסד טיפולי בגלל שניסה להתאבד.
''שיעור עזר אצל מורה פרטי.'' הסביר במהירות, לא מופתע מכושר המצאת השקרים המוצלח שלו שפיתח במשך שנים
''אם אתה אומר'' נאנחה במשיכת כתפיים וזרקה את התיק על הרצפה, מתיישבת במקומה הקבוע, לידו.
דואי חזר להביט בשולחן, היום הוא יחזור לשם, ושאלה מרגיזה אחת הדהדה בראשו, כיצד להגיד לא? אמנם הוא התעודד לדעת שכולם במקום הזה מבינים אותו ואת תחושותיו, אבל המחשבה שגם שם ייאלץ להתמודד עם ביריונים הבעיטה אותו, וכמובן שלא התחשק לו ''לבלות'' איתם.
--

''אתם צריכים לחשוב על מה תרצו לעשות בחיים שלכם,אתם כבר לא ילדים קטנים. קחו אחריות ותלמדו על דברים מחוץ לשעות הלימודים...'' בלה בלה בלה. הנער לא יכל להבין שום דבר מהמילים של המורה, לא שהיה לו אכפת, הדבר היחיד שיכל לחשוב עליו היה העובדה שבסוף הלימודים, הוא צריך ללכת למקום המשעמם הזה שהיה בו אתמול, לבזבז עוד שעות יקרות על עונש מפגר.
והדבר הכי גרוע? זה שיש לו חצי שעה להגיע למקום.

אני יודעעעת שהפרק קצר מאד(:
אני משתדלת מאד לכתוב פרקים.. יש הרבה שעובר עליי בחיים האישיים..
אבל אני לא מתייאש מהספר לעולם, אז אל תדאגי!
לוקח לי זמן לפרסם פרק, זה לא בסדר, ואני מצתערת שאני גורמת לכם, הקוראים התומכים והאהובים שלי, לחכות.
אני אשתדל לשמור על קצב העלאה, זה כנראה ישתפר כשיחזרו הלימודים, יש לי גם הודעה קטנה; אני כותבת סמאטים של גייז כבר בערך שנתיים, אני כבר מאוהבת בדמויות מרב שהם חמודות, ומתחשק לי שעוד אנשים יאהבו אותם, אני מאד ביישנית, ולא יודעת אם כדי לי..חלק המקוריים כאן הן חברות שלי(היי ליאם) ואני מתביישת.. אני רוצה לפרסם! אבל חוששת שישפטו אותי..אעאעע *שבץ מוחי* מה אתם חושבים שכדאי לי לעשות?