שון
אני דופק על דלת חדרה של אמילי ומחכה לתגובה "אמרתי לך שאני בסדר מיה" קראה.
"זה אני, אפשר להיכנס?" ביקשתי את רשותה
"זה תלוי, אתה מתכוון להתנהג שוב כמו שמוק או להתנצל ?"
"להתנצל כמובן" אמרתי בחצי חיוך .
"כנס" אמרה. לא הייתי זקוק ליותר מזה ונכנסתי לחדרה.
אם ישבה על מיטתה ומרחה לק סגול בהיר על ציפורני רגליה, שערה הארוך אסוף בקוקו גבוה.
"קדימה תתנצל ומחר תתעצבן שוב ותדבר אליי מסריח כי אתה יודע שברגע שתבקש סליחה אני אסלח לך" אמרה בטון עצבני.
"אני באמת מצטער, אני יודע שהגזמתי ואני לא לוקח אותך כמובן מאליו, את יודעת כמה את חשובה לי" אמרתי בכנות. אין בן אדם בכל העולם הזה שאני סומך עליו יותר מעל אמילי, אין בן אדם שמכיר אותי טוב יותר מאשר אמילי. עברנו הרבה חרא אבל זה היה החרא שלנו ושרדנו הכל ביחד. כשעמדתי להתפרק היא זו שהייתה שם. היא זו שתהיה כאן תמיד.
"פגעת בי, בחיים לא דיברת אליי בצורה כזאת, אני לא יודעת מה עובר עליך לאחרונה שון אבל אתה חייב להתאפס על עצמך"
"את צודקת, אבל את יודעת כמה החיים שלי דפוקים"
"אני יודעת שהגיע הזמן שתפסיק לרחם על עצמך, הגיע הזמן שתשאיר את מה שקרה בעבר איפה שזה צריך להיות, בעבר." היא פאקינג צודקת, אבל אני לא מצליח, אני לא יכול לשכוח, אני לא יכול לסלוח והפחד, לעולם לא אפסיק לפחד להפוך לדבר שהכי מגעיל אותי בעולם.
"אני מנסה" אמרתי
"לא אתה לא מנסה שון, אתה אפילו לא קרוב ללנסות" אמרה בטון צעקני.
"אני כן" התעקשתי, אין לה מושג בכלל מה אני מרגיש, אין לה מושג על המלחמות שלי עם עצמי.
"אתה לא, אם היית מנסה היית מקבל את העובדה שאמא שלנו מתחתנת שוב, היית נחמד יותר לתומר, היית מפסיק להתנהג כמו חתיכת חרא למיה המסכנה שלא מבינה מה הבעיה שלך" נבהלתי כשאמרה את שמה של מיה.
"היא גם לא צריכה לדעת, שלא תעזי להגיד לה" אמרתי בטון מאיים.
"היא לא יודעת , אתה יודע למה ? כי אני לא מספרת לה, כי אני מכבדת את הרצון שלך שאף אחד לא ידע את הסוד שלנו למרות שאני רואה בה אחות ואני מוכנה לשתף אותה בהכל כי אני סומכת עליה במאה אחוז, אבל בגללך אני סותמת ואיך אתה גומל לי ? מתערב בחיי האהבה שלי ? מדבר אליי כאילו אני חתיכת חרא שנדבקה לך לסוליה של הנעל ?"
"ואני מעריך את הנאמנות שלך מאוד אבל את צריכה להבין שאני דואג לך , איליי מתוסבך לגמרי, הוא דפוק בראש, הוא לא בנוי לזוגיות ובסוף הוא יגרום לך רק כאב, הוא סתם צרות." בבקשה שתבין.
"אתה חושב שאתה היחיד שמכיר את איליי ? גם אני מכירה אותו, אפילו טוב יותר מימך שון, אני יודעת עליו הכל" שמתי לב איך הדגישה את המילה הכל, היא מתכוונת להכל ? היא יודעת אפילו על..
"אמילי בבקשה, אני בסך הכל דואג לך, שלא תחשבי שזה מתוך אובססיה של אח גדול או פרימיטיביות, אם זה היה כל בחור אחר ונורמלי אז לא הייתי מתנגד אבל איליי הוא צרות, הוא צריך לפתור את הבעיות שלו עם עצמו" אמרתי בייאוש, בדבר אחד היא ואיליי דומים, שניהם עקשנים.
"כמו שאתה צריך לפתור את הבעיות שלך עם עצמך ? אבקש ממך להתעסק בזה במקום להתערב ביחסים שלי עם איליי, אני מבטיחה לך שהכל בשליטה" אנחת ייאוש נפלטה מפי "אני לא מבין למה את מתעקשת כל כך כשאני בא ואומר לך בפירוש שתפגעי"
"אהבה" אמרה בעצב.
"את באמת אוהבת את הדפוק הזה ?" שאלתי
"כמו שהשמש זורחת ביום ושוקעת בלילה"
YOU ARE READING
פתאום להתבגר
Romanceבמקום מימנו באה מיה מור היא שקופה ורגילה לחיות בצללים. אף פעם לא היו לה יותר מידי חברים, אף פעם היא לא התעניינה במעמדות בתיכון ואף פעם לא שמו לב אליה בנים. כשאביה מספר לה שהם עומדים לעזוב את תל אביב לטובת מגורים אצל בת זוגו בחיפה מיה מבינה שנפלה בח...
