פרק 18 - צומת דרכים

4.6K 193 35
                                    

מיה

"את רוצה אורז ליד השניצל ?" שאלה אמילי שהכינה ארוחת צהריים. ההורים שלנו עדיין לא חזרו מהעבודה. "ממש קצת" אמרתי . שבוע עבר מאז חופשת המחלה והאזכרה של אמא שלי . לאחר ששון ואני נבדקנו על ידי רופא חזרנו לבית הספר ישר לאחר יום המחלה הבודד שלקחנו בהוראת הרופא שטען שבסך הכל התקררנו טיפה אך בכל זאת הורה לנו לעקוב אחריי מצב החום שלנו. שון מחייך אליי חיוך שומר סוד מעברו השני של השולחן תוך כדי שהוא מרים חתיכת שניצל בעזרת המזלג. זה הפך להיות סוג של הרגל עבורו בשבוע האחרון מאז תקרית השמיכה שלנו ביום המחלה, הוא נהג בכל הזדמנות בה אף אחד לא הסתכל לשלוח לי חיוך מתנשא ושומר סוד שמשמעותו היא "אני זוכר מה קרה על הספה בסלון" . בא לי להחטיף לו ולמחוק את החיוך המפגר שלו שמזכיר לי כל פעם את מה שקרה ויותר מזה, מזכיר לי כמה טוב זה היה. החלטתי הפעם להשיב על החיוך שלו במבט זועף, כמובן שהמבט הזועף שלי לא ריגש אותו במיוחד אלא להפך, נראה שהסיפור הזה משעשע אותו לגמרי, איזו טעות מחורבנת, מה לעזאזל חשבתי לעצמי שלא העפתי את היד שלו ? התשובה לכך היא שפשוט לא חשבתי, ברגע שהוא התחיל לגעת בי שם הייתי אבודה והוא ניצח. לא יכולתי לסרב לזה, לא יכולתי לסרב לו . צפצוף הודעה הסיח את דעתי מהאוכל, שון ואמילי נעצו בי מבטים בגלל רעש ההודעה . הסתכלתי על צג הטלפון שלי וקראתי את ההודעה שנשלחה מהילה, המורה לנהיגה שלי.
"היי מיה, אני שמחה לבשר לך שעברת בהצלחה את הטסט הפנימי בנהיגה. בשעה טובה ומוצלחת הגיע הזמן שתיגשי לטסט חיצוני שבמידה ותעברי אותו תקבלי רישיון נהיגה, אקבע תאריך ואעדכן אותך בהמשך . "
בחנתי את ההודעה וקראתי אותה שלושה פעמים לפניי שאמילי אמרה "משהו מעניין ?" חייכתי אליה "מסתבר שעברתי את הטסט הפנימי שניגשתי אליו מוקדם יותר היום, הילה אומרת שהיא תקבע לי תאריך לטסט חיצוני" אמילי הניחה את המזלג שלה וחייכה "אלו חדשות נפלאות מיה" שון לעומתה לא אמר מילה והמשיך לאכול כרגיל .

****

הבחירה במגמת תקשורת וקולנוע התבררה כנכונה עבורי, זה ללא ספק מקצוע מעניין ומה שכיף אפילו יותר זה שכל חבריי הטובים מכיתה לומדים במגמה הזו, אמילי ורוני כמובן ואפילו גל ודור. "היי" אמר גל בחיוך ונכנס לכיתה בזמן שחיכינו למורה שתגיע. "איפה רוני ?" שאל אותי ואת אמילי. "בשירותים, כבר תגיע" אמרה אמילי ומיהרה ללחוש באוזני "קיבלה מחזור בהפתעה בהפסקה" התקרבתי לאוזנה ואמרתי "לא נעים" . גל התיישב בשולחן מאחורינו ושמר מקום לרוני לצדו. הסתובבתי אליו והייתי חייבת לשאול אותו את השאלה שישבה על ליבי. "תגיד גל.. השלמת עם שון ואיליי? אתה יודע בגלל המקרה בבית הקפה" הוא צחק והשיב "בטח, כבר באותו הערב" הסתכלתי עליו והסתובבתי בחזרה לאמילי שצחקה ואמרה "בנים". רוני התפרצה לכיתה "סוף סוף הודיעו על הפנינג פורים" והחזיקה בידה שלט גדול כדי שנוכל לראות "את הסרת את זה מלוח המודעות כדי להראות לנו ?" שאלתי המומה מההתנהגות של רוני. היא צחקה ואמרה "תלו כאלו בכל בית הספר את יכולה להיות רגועה" העברתי את מבטי לאמילי ונראה שגלגלי המוח שלה עובדים והיא חושבת, נראה שהמחשבות שלה מטרידות אותה מאוד. "קרה משהו אם ?" שאלתי "הפנינג פורים בבית הספר נערך בעוד ארבעה ימים ואפילו לא טרחתי לארגן תחפושת, בדרך כלל אני מוכנה לפורים חודש מראש, לא יודעת מה עובר עליי השנה" אמרה בדאגה. חודש? חשבתי לעצמי שזה יותר מידי זמן בשביל לארגן תחפושות אבל לא טרחתי להגיד את זה, הרי זו אמילי והכל אצלה חייב להיות מושלם. "אני בטוחה שתחשבי על משהו" עודדתי אותה. "אנחנו מתחפשות ביחד" הכריזה אמילי והעבירה את מבטה לרוני "שלושתנו" הוסיפה. רוני מיד מיהרה להשיב "מצטערת חברות אבל אני וגל כבר עובדים במשך שבועיים על תחפושת זוגית" הסקרנות שלי התעוררה ושאלתי "למה אתם מתחפשים ?" רוני חייכה לעברי וגל ענה במקומה "זאת הפתעה" . אמילי מיד הגיבה בנימת שעשוע "אנחנו לא צריכות אותם מיה, אני אארגן לנו תחפושות שוות בטירוף" גל צחק ואמר "טוב אני מציע לכן לא להשקיע את התחפושות הטובות ביותר שלכן להפנינג המשעמם של בית הספר, בתור אחד מהמארגנים אני מרשה לעצמי להגיד שהמסיבה של איליי הולכת להיות מטורפת" נזכרתי מיד בשיחה שלי עם איליי בבית הקפה בה ציין בפניי שכל שנה הוא מארגן מסיבת פורים בביתו. "אל תדאג לנו" אמרה אמילי בקריצה ומיד הטלפון שלי רטט והודעה מהילה הופיעה על הצג
"היי מיה, מעדכנת אותך שנקבע לך טסט חיצוני בעוד יומיים, תתקשרי אליי כשתתפני ואעדכן אותך בכל הפרטים"
טסט בנהיגה, כאילו החיים שלי לא מספיק מסובכים עכשיו.

פתאום להתבגר Where stories live. Discover now