Change-Larry/מתורגם

part 3

[הארי]

השבוע עבר כרגיל, התעלמתי והתעלמו ממני בבית הספר.. ובבית.

היה לי זיון בערך שלוש פעמים השבוע. באותו בית כמו אן. הייתם צריכים לראות את הפנים של האישה הזו כשהיא נכנסה לחדרי, כשהזין שלי עמוק בתוך התחת של בחור. זה היה לגיטימי.

עכשיו אני כאן, מתכונן לקבל את פני החברים הוותיקים שלי, למשך שלושה שבועות תמימים. תזדיינו אותי! (לואי בתגובה: If you give me a chance I'll take it, ה.מ)

אני לובש סקיני ג'ינס שחור עם קרעים. צווארון V שחור עם מעיל עור שחור. וכמובן המגפיים השחורים והמקסימים שלי. ניסיתי לשלוט בתלתלים שלי עם הבנדנה השחורה שלי.

אבל הבעיה היא ש.. יש לי היקי מאתמול בלילה, ממש מתחת ללסת. אפילו ניסיתי איפור כדי להסתיר את זה, אבל זה לא עבד.

אני לא רוצה לתת לחברים שלי את הרושם הזועף. אתה מבין, אני נרגש לפגוש אותם אחרי שנים. אבל אני מפחד שאם הם ידעו על המוניטין שלי עכשיו, הם יעזבו אותי ולא יחזרו לעולם.

אני לחוץ. אני צריך עשן. אני הולך ומעשן בשירותים. אני לא רוצה שהחדר שלי יריח כמו עשן.

אחרי שסיימתי לעשן, אני יוצא מהשירותים ושולף מהכיס מסטיק מנטה מרענן פה ומכניס אותו לפה.

אני מעיף מבט אחרון בהיקי שלי במראה וחושב 'זין על זה' ויוצא מהחדר. אני יורד למטה, שם אני שומע את אן מזמזמת בשקט שיר לעצמה בזמן הבישול, אז אני נכנס ישירות לסלון.

אני יושב על הספה, רגלי קופצת למעלה ולמטה בציפייה. אני ממש לחוץ לפגוש את החברים שלי... או שהחברים שלי יפגשו אותי.

מה אם נייל התחיל לעשות דיאטה? אני בספק. הוא ממש נשוי לאוכל. אני עדיין זוכר איך הוא היה גונב לנו את האוכל ומתנהג כאילו זה לא הוא. אבל לעולם לא היינו אומרים לו מילה אחת כי הוא הקאפקייק הקטן והמקסים וכולנו הערצנו אותו.

ואז היה את ליאם, מה אם לי הפך להיות ילדותי?.. אה, לא. אם כבר, יכול להיות שהוא נעשה בוגר יותר. הוא תמיד היה בוגר מדי לגילו. הוא תמיד שמר אותנו בגבולות וגער בנו אם חצינו גבול כלשהו. קראנו לו דאדי... לא כמו שאתה חושב, הוא כזה. כאילו, הוא היה כמו אבא שלנו וזו הסיבה היחידה שקראנו לו דאדי... חוץ מזאין אולי.

מה אם זאין הפך לדברן? הוא תמיד היה כל כך שקט. כאילו, הוא היה מדבר רק כשצריך או כשנשאל שאלה. הוא היה מדבר הכי הרבה רק כאשר היינו מדברים על ליאם או לליאם. ובגלל זה אני בספק אם לא הייתה לו משמעות שנייה למילה דאדי לליאם.  הוא תמיד היה קורא לו דאדי ומסמיק קלות, דבר שרק אני שמתי לב אליו אולי גם לואי, שהיה אומר על זה הערה חצופה. (זה כאילו sassy, ה.מ)

מה אם לואי לא חוצפן יותר? רגע מה?!

לואיס. איך הוא יכול לא להיות חצוף? זה בלתי אפשרי. אחרי הכל הוא המסטר החצוף מדונקסטר. לא קראתי לו המלכה החצופה שלי לחינם.

בחיי!! איך שכחתי ממנו כל השנים האלה?נכון.. אף פעם לא שכחתי אותו.

אני עדיין זוכר את השערות הנוצות האלה שתמיד נפלו על פניו. הדרך שבה הוא נוהג להזיז אותן הצידה.

העיניים הכחולות והמדהימות האלה שנוצצות כמו ספיר, זה היה ותמיד יהיה החלק האהוב עלי בלואי. יכולתי להסתכל בעיניים האלה לנצח.

הקמט ליד עיניו כשהוא חייך. החיוך שלו. הו חיוך השמש הזה שיכול להאיר את כל העיירה הזו. ראיתם מה עשיתי שם? ראיתם באיזו מהירות עשיתי את זה? חה חה! (הוא עשה איזה משחק מילים מטומטם באנגלית אתם יודעים הארי וההומור שלו, ה.מ)

אני מצחיק!

נמשיך הלאה.. החיוך שלו.הו! השפתיים שלו. כמה תמיד רציתי לנשק אותם. הם היו דקות אבל כל כך ורודות וחוטאות וטעימות למראה ומזמינות.

הגוף הקטן והקטן שלו והתחת שלו.. הו אלוהים התחת שלו היה גן העדן שלי. אני תמיד הייתי נוהג ללכת קצת מאחוריו כדי לראות את זה טוב. הוא היה גדול, עגול וכל כך לוהט.

תמיד רציתי לגעת בו עם האצבעות שלי, עם הידיים, עם הלשון שלי, עם הז- הארי תפסיק השתנית.

כן! ולא אכפת לי יותר. אני הקשוח עכשיו. אני כבר לא הילד הפתטי והטיפש הזה שהיו לו את עיני הלב האלה כשאף פעם לא אכפת לו. בכלל לא, בהחלט, השתניתי.

עכשיו אני זה שלא אכפת לו. תילחם בי, טומלינסון!  עכשיו אתה יכול לרקוד עירום אבל לא היה אכפת לי... אולי... לא, בהחלט!

"הארי! אתה מוכן?" אן הולכת בסלון. "תראה, אני רוצה שתהיה נחמד מול ה-למה יש לך היקי?"

"אני מאמין ששמעת אותנו אתמול בלילה." אני אומר בקרירות.

"כן.. אבל-" היא נקטעה בפעמון הדלת.

אוי שיט.

~~

הארי אתה בטוח שאם לואי ירקוד ערום לפניך אתה לא תעשה כלום? לא? אתה בטוח?

הארי בנתיים מכחיש את כל הרגשות שלו ללואי ולא מוכן להודות בפני עצמו שהוא חולה לו על התחת...

מקווה שנהנתם xx

אל תשכחו להגיב ולהצביע