[הארי]
עברו שעתיים מאז שאני יושב בפארק הזה. הילדים שמשחקים נראים כל כך מאושרים כמו פעם. הם כל כך תמימים, לא מודעים לצד האפל של החיים. אין להם פחד מהעבר ודאגה לעתיד. הלוואי ויכולתי לחזור אחורה בזמן ולשנות הכל. אבל אני לא יכול.
הטלפון שלי מזמזם לי בכיס. אני בודק את זיהוי המתקשר רק כדי להציג מספר לא ידוע. מבולבל, עניתי לשיחה.
"היי חמוד!" קול נשי קורא מהצד השני. מה לעזאזל!
"מי זה?" אני שואל בחוסר סבלנות.
"אתה מנחש, חתיך!" היא אומרת.
"כלבה?" אני אומר, כבר עצבני עליה.
"חח! לא. נסה שוב, חתיך!"
"שרמוטה?"
"לא, סקסי!"
"זונה?"
"אוי לא, חתיך. אלינור."
"אותו דבר. הניחושים שלי היו נכונים." היא כל כך מעצבנת.
"אוי בחייך! איפה אתה דרך אגב? אני מתגעגעת אליך כל כך!" היא אומרת, מזייפת קול התינוק.
"מה הפאקינג בעיה שלך? ראשית, עמדת לקרוא לי לוהט בפעם הראשונה שפגשת אותי, אחר כך את מנשקת לי את הצוואר ועכשיו מתקשרת ומדברת איתי חרא! יש לך חבר בשביל זה!" אני אומר מתוסכל.
"הוווו התינוק שם לב לכל תנועה, הא?! מה דעתך שנעשה כמה מהלכים כשאתה חוזר הביתה-" היא נקטעת על ידי קול אחר.
"אל אני- אוי אתה מדבר עם מישהו? מי זה בייבי?" לואי!
"אה.. אחד החברים שלי. אתה רוצה משהו?" היא אומרת לו בצחקוק עצבני.
למה אני מקשיב לשיחה שלהם?
"לא כלום- הו תראי! זו תמונה ישנה של הארי ושלנו. הוא נראה כל כך חמוד ותמים עם כתרי הפרחים האלה! אני מתגעגע אליו ככה..."
מה! האם הם בחדר? ולואי חושב שהייתי חמוד? אני צריך עזרה! אני לא נושם!
"הוא נראה לא רע עכשיו לו! אז הוא היה חמוד, עכשיו הוא לוהט! נכון?" היא כזו זונה אני נשבע.
"הא? אממ... אממ כן... הוא נראה ממש לוהט עכשיו..." אני יכול להגיד שאפילו הוא נדהם מהאמירה שלה, אבל הוא חושב שאני לוהט! לעזאזל!
"לו אתה מסריח! לך להתקלח בבקשה" היא מנסה להיפטר ממנו. אני שומע 'בסדר' מלו ואני מנתק. אני לא רוצה לשמוע את השטויות שלה.
עכשיו מתחיל להחשיך אז אני קם ללכת הביתה. אני מוציא סיגריה מהז'קט שלי ומעשן תוך כדי הליכה הביתה.
כשאני מסיים לעשן אני מבין שאני עומד מול הבית שלי. אלוהים יודע מה הולך לקרות שם. חושב כך, אני פותח את הדלת. אבל רק אחרי כמה צעדים, אני עוצר מת במסלול שלי.
YOU ARE READING
Change-Larry/מתורגם
Fanfictionהארי היה ילד תמים שלבש כתרי פרחים ובגדים צבעוניים. הוא היה אדיב, אכפתי ומאוהב בסתר בלואי. לואי, מצד שני, לא היה בחור רע, אבל הוא גם לא היה הכי נחמד. הוא היה נער שנתקל בחברה הלא נכונה אך מעולם לא שכח את החבורה שלו. ה'חבורה' שלהם הייתה קבוצה של חמישה...
