Change-Larry/מתורגם

part 13

[הארי]

אני יורד למטה לארוחת בוקר אחרי שעשיתי את שגרת הבוקר שלי. אני הולך למטבח ורואה את אמא מכינה פנקייקים. זאין, ליאם ולואי יושבים בצד אחד של השולחן ונייל ואלינור בצד השני, מול השלושה.

אני רואה רק כיסא אחד ריק והוא ליד אלינור. אין לי אפשרות אחרת, אני יושב על הכיסא. אני מציץ בלואי ותופס אותו כבר בוהה בי. הוא מביט מיד למטה אל הפנקייק שלו, והלחיים שלו הופכות לגוון ורוד.

"בוקר טוב, האז!" ליאם מברך כשהוא רואה אותי. אחריו זאין, נייל, לואי ואלינור.

"בוקר חברים." אני מחייך לכולם חוץ מלאל. היא מצמררת אותי.

"בוקר, אן." אני אומר כשהיא מגישה לי פנקייק. "בוקר, מותק." היא מחייכת אליי ואני לא מחזיר.

"אז מה אנחנו עושים היום?" נייל שואל בהתרגשות רבה. זאין צוחק מההתלהבות שלו לפני שהוא משיב. "לפחות לא נשתכר מהתחת כמו אתמול בלילה!"

צחקתי מזה ועמדתי לתת אופציה כשהרגשתי יד על הירך שלי. אני מסתכל למטה כדי לראות שידה של אל נעה מעלה ומטה לירך.

זונה. (יש לך בן זוג מה את נוגעת בו בכלל, ה.מ)

אני חוטף את ידה ומעיף אותה. היא מסתכלת עליי ומגחכת לפני ששואלת "יש כאן גן חיות?" את לואי שמסתכל עליה כאילו היא משוגעת.

"בת כמה את אל? 5?" הוא שואל נשמע עצבני.

"בחייך, לו ! אל תהיה גס רוח! היא מתגעגעת למשפחה שלה. נכון אליזונה?" זאין מגחך לעברה. ישו! הוא יחיד במינו.

"זי בייבי. אני לא חושב שהם מחזיקים כלבות בגן חיות." ליאם אומר שהוא מזייף תמימות. על זה כל הבנים התחילו לצחוק. אפילו לואי. אל פשוט נותנת לכולם פרצוף של כלבה.

אני חושב שזיאם שונאים אותה. אני לא יודע למה בכלל. אחרי שהצחוק נרגע, נייל מדבר, "חבר'ה, אני לא חושב שגן החיות תהיה התחלה גרועה. אנחנו יכולים פשוט להסתובב ולבלות זמן ביחד."

"איך מישהו יכול להגיד לא לעיניים הרחבות של הכלבלב ולזבובים? אתה חמוד מדי בשביל 'לא' נייל." אומר לואי בחיוך. וכן זה נכון.

"איזה הומו! אני טיפש והוא חמוד על אותה שאלה ששאלנו? אולי אתה לא בי, לו. יכול להיות שאתה הומו לגמרי." עם זה אל הולכת מהמטבח. (כן בדיוק, לכי ואל תחזרי כלבה, ה.מ)

אני פונה ללואי כשהוא מעיר על הגישה שלה. "שחקנית שכזו." ומגלגל את עיניו.

"אז גן החיות?" שאל זאין שובר שתיקה. כולם מהנהנים חוץ מנייל שמסתכל עליו כאילו הוא גדל שני ראשים לפני שהוא אומר "חשבתי שאתה לא אוהב את גן החיות"

"לא יותר ממה שאני אוהב לעצבן אותה." זאין אומר בחיוך. אווו הוא יכול להיות כלבה כל כך לפעמים.

"למה אתה כל כך שונא אותה?" לואי שואל. "כי היא כלבה." זאין מושך בכתפיו כאילו זה הדבר הכי ברור.

"טוב די עם זה בנים. כבר די עצבנתם אותה. אם כולכם סיימתם עם ארוחת הבוקר, אולי תתכוננו ותלכו לגן החיות." עם זה אמא ​​יוצאת מהמטבח.

אז בדיוק ככה, החלטנו לעזוב. יש לנו שתי מכוניות, האחת שלי והשנייה של זאין, שבאמצעותה הם הגיעו לכאן. זאין ביקש ממני לקחת את האחרים במכונית שלי כיוון שהוא משתוקק לנסיעה עם ליאם בלבד. ומי אני שאגיד לא לזוג חמוד?

אז הנה אני מקשיב לוויכוח של לו ואל על איך הם לא רוצים לשבת ביחד במכונית. אני לא יכול לסבול את זה יותר אז עשיתי מה שאני תמיד עושה.

"שתקו שניכם לעזאזל!" שניהם עוצרים ומסתכלים עליי. "יש לכם שכל? אחד מכם יכול לשבת במושב הנוסע ולא אחד ליד השני."

וזה הספיק ללואי בכדי לשבת במושב הנוסע. אלוהים. שלושה שבועות.

אוף!

הנסיעה הייתה שקטה. אחת מביכה. עד שנייל החליט לפתוח את הפה "למה כל כך רציני? האזה בייבי. תדליק לי את הרדיו יקירי." (נייל כלכך חמודדדד, ה.מ) הכינויים שלו גורמים לי לחייך. הוא מתנהג כל כך הומו כשהוא סטרייט כמו עמוד.

אני מדליק את הרדיו כששיר מתנגן רק כדי להתאים למצבי הנוכחי...

You're on the phone with your
girlfriend , she's upset .
She's going off about something that
you said .
Cause she doesn't get your humor like I do..

אני מרגיש את זה, אז אני שר יחד עם תיפוף האגודל שלי על ההגה. אני יכול להרגיש את עיניו של לואי עליי אז הנה מגיע החלק שאני באמת מתכוון לספר לו. אז אני שר את זה...

Dreaming about the day when you
wake up
And find that what you're looking for
has been here the whole time

If you can see that I'm the one who understands you
Been here all along so why can't you see
You belong with me
You belong with me

הוא רק בוהה בי זמן מה ואז מדבר "יש לך קול נהדר." אני רק מהנהן.

"אההה, באמת יש לך קול. חשבתי שהשארת אותו מחוץ למכונית לפני שנכנסת אליו." אומר נייל מהמושב האחורי.

"תזדיין נייג'ל!" לואי רוטן.

"דברים קטנים כמוך לא אמורים לקלל, אתה יודע." אני מתגרה.

"באמת, הארי? אני לא קטן. אתה פשוט מפלצת צפרדע ענקית" הוא מתפרץ.

"אחד. אתה כל כך קטן שאני ממש יכול להכניס אותך לכיס שלי. ושתיים. אני לא צפרדע." אני נותן בו מבט שובב ומפנה את תשומת לבי לכביש.

"אתה יודע, בעצם הלוואי שיכולתי להכניס את עצמי לכיס החולצה שלך כדי שלא אצטרך להתמודד עם אנשים טיפשים!" הוא צועק תוך שהוא בוהה באל במושב האחורי.

אבל המילים שמשכו את תשומת לבי לא היו מה שהוא צעק אלא אלה מה שהוא אמר בסופו של דבר, יותר מלחישה, שכנראה לא נועדו לי לשמוע, אבל בכל זאת עשיתי זאת. ועכשיו אני לא יכול להוציא אותם מהראש שלי.

"ואני יכול להישאר איפה שהלב שלך נמצא."

~~

למרות שאני עדיין לא מרגישה כלכך טוב, עברתי על הפרק והעלתי אותו בשביל tytyfics

אל תשכחו להגיב ולהצביע

מקווה שנהנתם, אוהבת אותכם xxx