[הארי]
אני עוצר בחניון גן החיות לפני שיוצא מהמכונית כדי לראות את המכונית של זיאם כבר חונה שם. אני מתקרב כדי להציץ במכונית דרך החלון וכמעט נחנק מרוקי ממה שאני רואה.
זאין יושב במושב הנהג עם ליאם על ברכיו, הלשון דחופה זה בגרונו של זה. זאין שם את ידו על התחת של ליאם בזמן שלי מתחכך במפשעה שלו.
אני לא מפזיק לבהות עד שאני מרגיש טפיחה על הכתף שלי על ידי מישהו, שהתגלה כלואי כשאני מסתובב.
"אתה בוהה כאילו מעולם לא עשית את זה לפני כן." הוא מגחך.
"אמרתי לך לשכוח את זה. שום דבר לא קרה זוכר?" אני אומר.
"אחד: אם אתה מתכוון למה שקרה הבוקר, אז אני לא מדבר על זה. שתיים: איך אני יכול לזכור מה שמעולם לא קרה? אני לא זוכר כלום. ברור שלא. מן הסתם." הוא אומר ובשלב הזה, אני יודע שהוא מתגרה ומנסה לעלות לי על העצבים.
"שתוק." אני אומר כשאני רואה שיש לו חיוך מטופש על הפנים. אני דופק על חלון הרכב שאליו פונים אלי בני הזוג בפנים ויוצאים מהמכונית, מגלגלים עיניים על ההפרעה.
כולנו הולכים לכיוון גן החיות מכיוון שנייל ואלינור כבר קיבלו את הכרטיסים עבור כולנו. זיאם הוכים יד ביד, נייל ואל הולכים זה לצד זה. ואז יש את לו ואני, אנחנו לא רוצים להיות כמוהם. אנחנו לא מחזיקים ידיים כמו זוג, רק הולכים זה לצד זה אבל קרובים מדי בשביל רק חברים.
לאחר זמן הליכה, אני מאבד את הזוגות האחרים, לא יודע היכן הם נמצאים. זה רק לואי ואני, צועדים בשתיקה מביכה מטופשת שהוא פתאום מחליט לשבור.
"תראה האז, ציפור מתה." אני לא מסתכל עליו, רק מחפש את הציפור המתה אבל לא רואה. לפתע אני שומע צחוק ואני מסתכל למטה על לו ומוצא אותו צוחק על האדמה לופת את בטנו. הוא נראה די חמוד.
אני משלב את ידי על החזה שלי ונותנת בו מבט בוהה כדי להראות שאני נעלב. כשהוא מסתכל עליי הוא צוחק יותר אבל מנסה לדבר בהתקף הצחוק שלו.
"הארי....... האז אתה...... אתה מחפש ציפור מתה....... בשמיים...... אני לא יכול....... אתה כזה חמוד "
אופס! (היי, ה.מ)
באמת איך אני יכול להיות כל כך טיפש לחפש ציפור מתה בשמיים. אני מרגישה את הלחיים שלי מתחממות, מהמבוכה, לא בגלל שהוא קרא לי חמוד. בכלל לא.
"תשתוק עכשיו. זה אפילו לא כזה מצחיק. ואני לא חמוד, קיפוד קטן שכמוך." אני רוטן.
"הייייייייי!! אני לא קיפוד, מפלצת צפרדע ענקית שכמותך." הוא מייבב, מתבכיין. הוא כל כך חמוד.
אני רק מנענע בראשי ומתחיל ללכת, לו עוקב אחרי. אנחנו הולכים בשתיקה, אבל הפעם נוחה. לאחר זמן מה אנו רואים אוטו גלידה. לו נותן בי מבט עם עיניים רחבות ומבריקות וחיוך רחב ומצביע על האוטו. אני מקבל את המסר והולך אל האוטו לקנות לנו גלידה.
YOU ARE READING
Change-Larry/מתורגם
Fanfictionהארי היה ילד תמים שלבש כתרי פרחים ובגדים צבעוניים. הוא היה אדיב, אכפתי ומאוהב בסתר בלואי. לואי, מצד שני, לא היה בחור רע, אבל הוא גם לא היה הכי נחמד. הוא היה נער שנתקל בחברה הלא נכונה אך מעולם לא שכח את החבורה שלו. ה'חבורה' שלהם הייתה קבוצה של חמישה...
