הארי היה ילד תמים שלבש כתרי פרחים ובגדים צבעוניים. הוא היה אדיב, אכפתי ומאוהב בסתר בלואי.
לואי, מצד שני, לא היה בחור רע, אבל הוא גם לא היה הכי נחמד. הוא היה נער שנתקל בחברה הלא נכונה אך מעולם לא שכח את החבורה שלו.
ה'חבורה' שלהם הייתה קבוצה של חמישה...
אחרי הנאום שלו הארי יצא מהמכונית כאילו כלום לא קרה. עכשיו אנחנו בקניון עושים מסתכלים בחלונות ראווה.
"בוא נלך לחנות גוצ'י." אומר נייל, כבר נכנס פנימה. כבר איבדנו את זאין. כשהוא מתחיל לעשות קניות, אף אחד לא יכול לעצור אותו.
"היי לו, איך זה נראה?" שאל אותי הארי לבוש ז'קט עור שחור.
Rất tiếc! Hình ảnh này không tuân theo hướng dẫn nội dung. Để tiếp tục đăng tải, vui lòng xóa hoặc tải lên một hình ảnh khác.
"מתאים לך." אני לא מזיל ריר אני נשבע.
"ראיתי פעם את דרייק לובש את אותו אחד." הוא אומר בחיוך זחוח.
"אז אתה צריך לקנות את זה." אני אומר לאט. עדיין לא מזיל ריר אני מבטיח.
"בהחלט. זה נראה לוהט עלייך. חייב לקנות את זה." מישהו אומר מאחורי.
אני מסתובב כדי לראות עובד, לגמרי, לגמרי מזיל ריר על הארי. הארי שלי. איך הוא מעז!?
אני עוטף את זרועותיי סביב מותניו של הארי ואומר "כן. חשבתי על אותו הדבר. אני בהחלט הולך לקנות את זה עבור החבר הלוהט שלי כאן." נותן לו את מבט בוהק הכי קר אני יכול לעשות.
"כן בטח.." עם זה הוא ממשיך עם העסקים שלו.
אני מסתכל על הארי כדי למצוא אותו כבר מסתכל עליי. אני עושה את הפרצוף הכי תמים כאילו נפלתי מגן עדן לפני שאני מדבר.
"מה? בדיוק הצלתי אותך."
"האביר שלי עם סכין שלופה."
אני רק מגחך מההערה שלו. ואז הוא מדבר שוב. "אבל לא הפריע לי שהוא פלירטט איתי בעצם, הוא די חמוד." הוא אומר בוהה בעובד שנמצא כעת ליד דלפק ומקבל קבלות. בהחלט בודק אותו.
אני עומד להתפוצץ מקנאה כשאני תופס אותו מביט בי מהצד, אומר "הוא חמוד, לא?"
"אני יותר חמוד." אני מצליב את ידיי על החזה שלי. הוא מגחך על התגובה שלי.
ואז הוא נשען למטה. "הכי חמוד." הוא אומר לפני שהוא מנשק את האף שלי (אהאהאה הארייייי, ה.מ) ומתרחק לבדוק דברים אחרים, משאיר אותי קפוא במקום, מחייך כמו אידיוט עם הלחיים האדומות ביותר אי פעם.
"אתה בא או לא מר חמוד?" הארי צועק עם הז'קט בידיו "אני קונה את זה." הוא אומר הולך לכיוון הדלפק לשלם.
