פרק 7

3.6K 113 19
                                    

מיילי

פקחתי את עיני כשאור שמש מעצבן של בוקר הסתנן מהחלון אל עיני
מיצמצתי כמה פעמים מנסה להבין איפה אני
ואז ניזכרתי באירועי אתמול
לוקאס כלא אותי פה
לוקאס הקאפו של שיקגו
לוקאס רוצח
ו... לוקאס פאקינג הכה אותי בתחת
בן זונה

אני לא מבינה איך לוק הנחמד שלי שכל כך נהניתי איתו
לוקאס האדיב שעזר לי לשכוח בלי שבכלל ניסה
איך הוא הפך לכזאת מפלצת אתמול
איך הוא הפך להיות מהסוג של האנשים שברחתי מהם ,
איך הוא העז לנעול אותי פה

אני שונאת אותו ,
טוב נו אני לא שונאת אותו
אני שונאת את זה שאני לא שונאת אותו
אני אמורה לשנוא

קמתי מהמיטה ורגליי נגעו בריצפת השיש הקרה
התקדמתי לעבר השירותים
עשיתי את צרכיי והסתכלתי במראה
במראה ניראתה מישהי שבכתה כל הלילה
טוב באמת בכיתי כל הלילה

החלטתי להיכנס להתקלח
הדלקתי את המים ומכל עבר השפריצו עליי מים חמימים ונעימים
פשיי איזה טכנולוגיה
חפפתי את שיערי
וסיבנתי את גופי בחוזקה
אחרי חצי שעה מענגת יצאתי מהמקלחת
וניגבתי את עורי

לקחתי מהארון מעט קרם גוף ומרחתי
לא ידעתי של מי כל התכשירים האלה
אבל ביקשתי ממנה סליחה בלב על החטטנות
הברשתי את שיערי שמתי דורדוראט
ויצאתי עטופה במגבת
שמתי לב שעל מיטתי הונחו מכנסיים קצרים מבד
חולצה אפורה רחבה והלבשה תחתונה

סיימתי להתלבש בידיוק כדפיקה נשמעה בדלת
בפתח עמדה אישה יפה שניראת בסביבות גיל החמישים
היא היתה לבושה בבגדי מנקה פשוטים
וסינר מלוכלך קשור על מותניה

היא נראתה חביבה וחמודה
כמו האמא שמעולם לא היתה לי

" שלום , מצטערת שאני מפריעה גברתי
אבל האדון שלח אותי להביא לך
ארוחת בוקר "
רק אז שמתי לב למגש הגדול שבידיה

" או היי , תודה רבה לך "
אמרתי וחייכתי לאישה החביבה
" את ממש לא מפריעה,  ההפך
אולי תוכלי לעזור לי "
דיברתי והיא התקרבה
הניחה את המגש על השידה והתייצבה מולי

" בודאי מיס , אני לשרותך , מה תירצי ? "

" תודה רבה , ובבקשה תיקראי לי מיילי "
היא חייכה אלי
" כמובן מיילי מה תירצי ? "
היא תיקנה את עצמה

" אני צריכה שתעזרי לי לצאת מפה , אני לא פה מרצוני "
לחשתי לאוזנה

" אוי יקרתי , לצערי אני לא יוכל לעזור לך , אני עובדת אצל אדון לוקאס
ואם אני יעזור לך הוא יהרוג אותי "
היא לחשה והחווירה

מה ? , העובדים שלו מפחדים שיהרגו אותם ?
הוא עד כדי כך מפחיד ?
הוא באמת יהרוג עובד שלו ?
טוב אני לא יסכן את האישה החמודה כאן
בשביל לצאת מכאן

" אני מבינה , תודה לך "
היא הנהנה ויצאה מהחדר

הפנתי את צומת ליבי למגש האוכל
הכל היה ניראה מגרה
אבל שלוקאס ילך להזדיין
אני לא אוכלת כלום ממנו

tough  love Where stories live. Discover now