tough love

פרק 36

צרחתי בתסכול,לקחתי את המנורת לילה וניפצתי על הרצפה
אני עפה מפה, עכשיו.
תפסתי בשתי ידיי את הכיסא של שידת האיפור
וזרקתי אותו בחוזקה על החלון הגדול.
הוא התנפץ בקול רעש גדול וזכוכיות עפו לכל עבר,
אני חייבת למהר..
בטח ישמעו את הרעש ויבואו לבדוק מה קרה
רצתי לחדר הארונות , נזהרת לא לדרוך על זכוכיות  ונעלתי נעליי ספורט.
לאחר מכן אספתי וקשרתי אחד לשני את כל אוסף החגורות שלוקאס קנה לי,
למה שאני אשים חגורות ?
לאחר שהיה לי חבל ארוך וחזק הלכתי בחזרה לחלון
זכוכית התרסקה מתחת לנעליי,
קשרתי את קצה החבל לוו של החלון
והתחלתי להוציא רגל אחת בזהירות החוצה,
זכוכית שרטה את ירכי ודם נזל במורד רגלי,נשכתי את שפתיי
לפתע שמעתי פתיחת דלת , הרמתי את ראשי וראיתי את לוקאס , הוא התחיל לרוץ אליי.
פאק
העברתי במהירות את רגלי השנייה ובאתי לקפוץ
אבל לוקאס הספיק לתפוס אותי,
" ילדה מפגרת... "
הוא מילמל וניענע בראשו ,  תוך כדי שתפס במותניי ומשך אותי לתוך החדר
" מה חשבת לעצמך!?"
הוא צעק והעמיד אותי במקום,הוא תפס בלסתי בחוזקה עד כאב.
" מה חשבת הא ? , שתצליחי לברוח ממני ?
את בחיים לא תצליחי , בחיים.
אני תמיד אבוא לתפוס אותך.
אני תמיד אמצא אותך ואגרור אותך לכאן בחזרה ,
תמיד.״
הוא אמר בקול קר ואפל.
הצתמררתי מקולו המפחיד,
הוא תפס בזרועי והתקשר למישהו.
הוא בחן את החדר ואז דיבר,
" תביא לחדר שלה צוות ניקיון , וצוות לבניית חלונות חסינים לשבירה "
הוא אמר וניתק.
יופי , עכשיו גם זה אבוד לי..
השפלתי את ראשי ושמתי לב שדם יורד מירכי,
" שיט ..״
נגעתי בפצע בידי הפנויה והתכווצתי
לוקאס הפנה את מבטו לירכי וראה את הפצע,
" פאק , נפצעת !"
" זה בסדר , אני פשוט אשים על זה פלסטר "
" ממש לא,  הולכים למייק , עכשיו." הוא אמר בטון חד משמעי שלא נתון לוויכוח. הוא אחז בזרועי וגרר אותי,
" אתה לא רציני לוקאס , זאת בסך הכל שריטה "
הוא חזר להסתכל עליי במבט עצבני
" את זה , מייק יודיע "
גילגלתי עיינים
" עכשיו הוא יבדוק כל חלק בגופי במשך שעה ובטח גם ידקור אותי באיזה מקום או שניים"
התלוננתי
" בעיה שלך "
לוקאס הודיע
ונאנחתי בעצבים.
•••••••••
אחרי שסקרו לי את כל הגוף,  שאין בו אולי עוד פצעים משברי זכוכית
מייק חבש לי את הירך ושחרר אותי
לוקאס הוביל אותי בחזרה לחדר הארור.
כשנכנסו כבר לא היה שברי זכוכית והחלון הוחלף,
" אותו לא תוכלי לשבור "
התיישבתי על המיטה והרגשתי את הדמעות מעקצצות
ניסיתי לבלום את הבכי אבל הוא פשוט התפרץ
על הכישלון לצאת,
על התסכול מלוקאס,
על תום שקיבל אגרוף?
הדמעות שלגו מעייני ותפסו את תשומת הלב של לוקאס.
" מה קרה ? למה את בוכה ? כואב לך ? בואי , נחזור למייק "
הוא התקיף אותי בשאלות בזמן שהוא סורק עם עיניו את מקור הכאב.
ניענעתי בראשי לשלילה והמשכתי לבכות
" לא בא..לי להיות פה "
המשכתי לבכות,
לוק היה ניראה אבוד
וקמט נחרץ בין גבותיו
" אה.ה. .."
הוא גימגם
" אני רוצה לצאת מפה "
אמרתי תוך כדי בכי
" בואי , בואי נוציא אותך מפה "
לוק הרים אותי ממותני
והוליך אותי החוצה,
המשכתי לבכות ולבכות
את כל הכאב והתסכול
" הנה , אנחנו יוצאים "
לוק הוציא אותי מהבית
" לאן את רוצה ללכת ?"
" לא יודעת .."
אמרתי תוך כדי שהמשכתי לבכות
" אבל מיילי , בבקשה , בבקשה תפסיקי לבכות "
הוא ניסה לנגב את דמועתיי בחוסר אונים תוך כדי שעוד ועוד זורמות להן
הוא נראה כל כך חמוד ומתחשב  ככה
התפרצתי בעוד בכי חזק.
למה הוא חייב להיות כל כך חמוד ומתחשב?!
טוב… -לפעמים! לפעמים חמוד ומתחשב.
" אה...אה בואי לרכב , בואי "
הוא הכניס אותי לרכב וחגר אותי
אחרי שנכנס בעצמו הוא התחיל לנסוע,
ואני , ממשיכה לבכות.
תוך חמש דקות הגענו לים
ולוק עצר את הרכב,
אני המשכתי ליילל בכאב
לוק הסתכל עליי ונראה כל כך שבור ומיוסר
" פאקק "
הוא צעק וחבט בהגה
מה שרק הגביר את הבכי שלי
" פעם אחת , היה ילד "
לפתע שמעתי את קולו של לוקאס
הוא דיבר ברכות
עצרתי את הבכי
" הוא גר באחוזה גדולה , אבל היא תמיד היתה שוממה ועצובה
היה לו כל משחק שהיה יכול לבקש
אבל לא היה לו דבר אחד
לא היה לא אבא
אבא שלו , תמיד התעלל באמא
הוא היה מרביץ לה
והילד היה יושב בכניסה לחדר ושומע
כל צעקה וצעקה
אבל הוא לא יכל לעשות כלום , הוא היה קטן מידי
הילד החליט שהוא ילמד להילחם ואז , כשהיה חזק מספיק,  הוא יגן על אמא שלו מהמפלצת , מאבא שלו
הוא למד והתאמן הרבה
וכבר דמיין לעצמו את היום בו הוא יציל את אמא
יום אחד הוא חזר הביתה
אחרי יום לימודים ארוך
הוא ישר הלך לחפש את אמא
היא תמיד באה לחבק אותו כשהוא מגיע
הוא קרא ברחבי האחוזה בשמה
אבל שום דבר לא נשמע
היא התהלך בכל רחבי האחוזה בניסיון למצוא את אמא שלו
לפתע הוא ראה מאחד שמאחד החדרים יוצא דם מחריץ הדלת הסגורה
הוא פתח את הדלת
והוא ראה שם את אמא שלו , מתה "
לוק הפסיק לדבר , ישבתי קפואה במקומי
הילד הזה זה לוקאס,  אני בטוחה
כואב לי הלב לחשוב שזה מה שהוא עבר
אני מרימה לאט את מבטי אליו
ורואה את לוק מסתכל על הים ודמעה קטנה יורדת במורד לחיו,
לוקאס בחיים לא בוכה…
" אני רק רציתי להגן עליה ..."
הוא מילמל
עכשיו אני מבינה הכל , את האובססיה שלו לשמור עליי
הוא מרגיש שהוא לא יכול להיכשל בלהגן עליי ,  כמו שהוא  ' נכשל ' עם אמא שלו
אני מורידה את החגורה
ועולה על לוקאס
אני מטיחה את שפתיי על שפתיו,
שפתינו נעות בשילוב מסחרר והטעם המלוח של הדמעות מתערבב בלשונותנו
אני מתמסרים אחד לשני ברמה הכי גבוהה
שיש
נוגעים אחד בשני בייאוש ותשוקה מעורבבים יחד
לוק פותח את חגורתו,
ואני מורידה את מכנסיי ותחתוני.
הוא תופס במותניי תוך כדי נשיקה
ומחדיר אותי לתוכו,
אנחנו גונחים ומתפתלים על המושב
הוא מכניס ומוציא אותי בתשוקה רותחת
ואנחנו גומרים ביחד
בוכים , אוהבים , ומיוסרים .

בישביל עוד פרק - 25 הצבעות + 25 תגובות

אוהבתתת אתכןן