tough love

פרק 52 - הסוף

לוקאס

גופי רועד , ליבי דופק
היה לי עובר , עובר משלי
והוא מת , הכאב מפלח את ליבי
אפילו לא הכרתי אותו וכבר אני מתגעגע .
אני מחבק את מיילי חזק לתוך חזי
דמעותה מרטיבות את חולצתה
כאבה פורץ לכל עבר
כל כך טהורה , כל כך מלאכית
האהבה שלי
אני לא יכול לשמוע אותה בוכה עוד .
יש מעשה שאני רוצה לעשות
שאני צריך לעשות
כבר תקופה ארוכה שאני חושב על הרעיון הזה
ואני מרגיש , שזה הרגע הנכון
אולי ככה אני יצליח למלא את החור שנפער בליבה
אני מוכן , אני מקווה שגם היא

" בואי "
אני לוחש לאוזנה , היא מרימה את עיניה הירוקות והאדומות אליי
כאב נשקף בהם , עינים כמו של אמא
אני יתקן את זה
" לאן ?" , היא שואלת בקולה המלאכי
" תסמכי עליי "
אני קם מהמיטה ואוחז בידה
היא מתרוממת ואני מוביל אותה לכיוון הכניסה לבית
אני פותח את הדלת , גשם זלעפות יורד בחוץ
אני מסתכל על מיילי והיא צופה בגשם השוטף בהשתאות
היא מזיזה את מבטה אליי
אני מהנהנן אליה הנהנון קטן
ומקבל חיוך קטן בחזרה
אנחנו לאט לאט צועדים מחוץ לדלת
הגשם פוגע בגופנו ומרטיב אותנו
אני יוצאים מהשער
אוחזים ביד אחד של השניה
אנחנו מגיעים לכביש הריק ועוצרים
אנחנו רטובים עד העצם
אני מתקופף ונופל על ברכיי מול מיילי
זה הרגע שלי
היא מסתכלת עליי במבט מבולבל
" מה אתה עושה ?"
היא צועקת מבעד לרעש הגשם

" מיילי , סליחה !
בבקשה , בבקשה תיסלחי לי , על כל מה שעשיתי לך , על כל הפעמים שפגעתי בך
תסלחי לי , מיילי ! , אני מתחנן !"
אני צועק מבעד לגשם
ומוריד את ראשי לרגליה
כורע לפניה , דמעות שוטפות את פניי
הסליחה הזאת לא מגיעה לי , אני יודע
אך אני עדין משתוקק אליה , מתחנן אליה .
שמלאך שלי יסלח לי , זה הוא כל רצוני

מיילי מתקופפת אליי , דמעות שוטפות את פניה
" אני סולחת , אני סולחת על הכל לוקאס "
היא אומרת ומחזיקה בפניי
פניה רטובות , אני מסיט קצוות שיערה אדמונית מפניה היפות
היא מחייכת אליי חיוך כל כך יפה
אני מחייך אליה בחזרה
" כן ?"
" כן "
אני תופס את פניה ומנשק אותה
מנשק אותה כתודה , כאהבה , כשמחה
כהערכה
שפתינו מתמזגות אחת בשניה
ולאט לאט אני זוחל לתוך ליבה והיא ?
היא כבר מזמן שם.
אני מתרומם ומרים את מיילי איתי
" אני אכרע בפניך עוד פעם עכשיו "
אני מודיע לה ומחייך לעברה חיוך רחב
היא מנענעת בראשה לשלילה
אני מהנהן ומרים את גבותיי
אני שולף מכיסי האחורי
את הקופסא , בתוכה שוכנת הטבעת שאני רק מחכה להשחיל על אצבעה של מיילי
הטבעת של אמא שלי , זאת שהיא הכי אהבה .
מיילי פוערת את עיניה
אני כורע ברך בפניה
" מיילי , מלאך שלי , אהבה שלי
האישה שהצילה אותי , שהאירה אותי
שגרמה ללב שלי לחזור לפעום
התינשאי לי ?"
אני צועק מבעד לגשם ופותח את הקופסא הקטנה בפניה
בבקשה תגידי כן
בבקשה תגידי כן
בבקשה תגידי כן , אני מתפלל
חיוך גדול מתפשט על פניה והיא מהנהנת
כן ? היא מסכימה ?
ליבי דופק בחוזקה
" כן , לוקאס "
היא אומרת , דמעות ממשיכות לצאת מעיני
אני פורק הכל , ברגע הכי יפה בחיי.
אני מתרומם ומשחיל ביד רועדת את הטבעת לאצבעה
היא קופצת עליי ומנשקת אותי בחוזקה
בתשוקה .
אני תופס בה בחוזקה , לא רוצה לשחרר
" אני אוהבת אותך , לוקאס מורתז "
היא צועקת
היא אוהבת אותי, היא אוהבת אותי
ההרגשה שאני מרגיש כרגע לא ניתנת לתיאור
אני מאמין שהגעתי לגן עדן
" אני גם אוהב אותך , מיילי שלי " .

העהעהיהעהה אני לא מאמינהההההה
גמרתי את הספררר
אני מתרגשת ברמות שאין לתאר
אחרי 52 פרקים הסיפור של מיילי ולוקאס נגמר
מקווה מאוד מאוד שאהבתם את הסיפור
אוהבת אתכם !😍
תכתבו אם אתן רוצות אפילוג .