פרק 32

2.8K 91 16
                                    

מיילי

אני קמה כשאני שומעת רעשים לידי
אני פוקחת עינים באיטיות ורואה את אחת המנקות אוספת בגדים מלוכלכים מרחבי החדר
היא מסתובבת אליי ורואה שהתעוררתי
היא פוערת עינים
" סליחה , גברתי
לא התכוונתי להעיר אותך
רק רציתי לאסוף את הכביסות "
היא מיהרה לומר
" הכל טוב ,תודה לך "
הודתי לה והיא הנהנה והלכה לדרכה
אני לא רגילה לכל העושר הזה
אני זאת שהייתי עושה לעצמי כביסות
אני הייתי מנקה
זה הרגשה מוזרה
באיזה שהוא מקום
היא הרגשה טובה
כל חיי עבדתי קשה
נחמד להרגיש קצת שעושים בישבילך
אני נאנחת וקמה מהמיטה
אני מרגישה משהו מציק לי ברגל
ומפנה את מבטי אליה
האזיק האלקטרוני סגור עליה
ואני נזכרת באירועי אתמול
עכשיו לעולם לא אוכל לברוח
הוא תמיד ידע למצוא אותי
אני שלו , לעולמי פאקינג עולמים .

אני יורדת במדרגות וריח של פנקיקים
חודר לאפי
אני מתקרבת למטבח ורואה את לוקאס הופך פנקייקים במיומנות
הוא חסר חולצה
ונראה מעולה כרגיל
הוא מסיב את מבטו אליי כשאני נכנסת למטבח
" בוקר טוב "
אני לא עונה
" ישנת טוב ?"
אני עדין לא עונה
לא מגיע לו שאני יענה לו
אני מתיישבת על אחד הכיסאות שבאי
ושותה מהשוקו שלי
לוק דאג למלא את המקרר בבקבוקי שוקו
כשהבין שאני אוהבת

הוא מכין צלחת גדולה מלאה בפנקיקים , סירופ וחמאה
ומגיש לי אותה
אני מסתכלת עליו באדישות ולא נוגעת בצלחת
" תאכלי , אני יודע שאת אוהבת "
אני ממשיכה להסתכל עליו באדישות
" לא באלי "
אני עונה וקמה מהכיסא
אני מפנה לו את גבי והולכת להתיישב בסלון
אני מדליקה את הטלוויזיה
וצופה בבובספוג
לוקאס בא ומכבה את הטלוויזיה
צלחת הפנקיקים בידו
הוא נראה מתוסכל
מגיע לו
" השקעתי בזה הרבה , תאכלי "
הוא עומד ומחכה שאני יקח ממנו את הצלחת
אני מתרוממת , לוקחת ממנו את הצלחת
ומתיחה אותה ברצפה בעצבים
" לא , פאקינג , באלי !"
אני צועקת ולפני שהוא מספיק להגיד משהו אני הולכת בעצבים לחדר שלי וטורקת את הדלת

בערב הוא חוזר שוב
אחרי שהעוזרת הביאה לי לחדר ארוחת צהריים
שסירבתי לאכול ועדיין יושבת על הדלפק בצד החדר
הוא עומד בפתח החדר
בידו מגש אוכל , מלא בכל טוב
" תאכלי , עכשיו "
הוא פוקד
אני סוגרת את הספר בחבטה ומתיישבת
" אני יאכל כשתוריד את זה ממני "
אני מצביעה את האזיק שעל רגלי
הוא מסתכל על האזיק
מעביר את עיניו על גופי ומחזיר את מבטו אל פניי
" זה לא יקרה "
הוא מודיע
" אז גם זה , לא יקרה "
אני מצביעה על המגש
הוא מתקרב ומניח את המגש על השידה שליד המיטה
" את צריכה לאכול , תאכלי , מיילי , בבקשה
תלחמי בי בדרכים אחרות "
הוא נושק לראשי בעדינות
ומלטף את זרועי בצורה שזרמים עוברים בגופי
אני מתגעגעת אליו , לגופו
לחברתו
אבל אני גם יודעת שאני לא יכולה להיכנע לו
הוא לא יעשה כל מה שעולה על רוחו ואני פשוט יהנהן וישתוק
זה לא יעבוד ככה
לא משנה כמה הוא מנסה לדאוג לי בדרכו המעוותת
הוא מרחיק את ידו ויוצא מהחדר

בשלוש בלילה אני יורדת בשקט למטבח ומחסלת  כל דבר אפשרי במקרר
אני לא באמת יגווע בערב
הוא רק יחשוב ככה
לאחר שאני מרגישה שבטני מלאה
אני צועדת בחזרה באיטיות לחדר וסוגרת את הדלת בשקט

אני שוכבת במיטה בשעמום בשעת אחר הצהריים
כשהוא מתפרץ לחדר בסערה
הוא נראה עצבני ועל סף חרפון
יופי , אני יוכל להוציא ממנו
מה שאני רוצה
ארוחת הבוקר והצהריים עדין יושבות להם על השידה
האלה של אתמול כבר נלקחו על ידי העוזרות
אני מתרוממת לישיבה
הוא מתקרב במהירות כשבידו צלחת מלאה באורז וכדורי בשר
" תאכלי "
הוא פוקד ומגיש לי את הצלחת
אני מסתכלת עליו באדישות ולא לוקחת מידו את הצלחת
" עכשיו !!"
הוא צורח ומקפיץ אותי
" אני לא רעבה "
אני מנסה לשמור על אדישות
ווריד מתבלט ממצחו
הוא תופס בלסתי בחוזקה ופותח את פי
הוא דוחף לפי כף מלאה באורז וסוגר אותו
אני מסתכלת עליו עצבנית
מנסה לא לבלוע את האוכל
" תבלעי "
אני בולעת בעצבים
הוא פותח את פי עוד פעם ובא להכניס עוד כף
" זה מה שתעשה ?
תאכיל אותי בכח ?"
אני שואלת לפני שהוא מספיק לדחוף לפי עוד אוכל
הוא עוצר ומביט בי
" בידיוק "
הוא בא להכניס עוד פעם אבל אני מזיזה את ידו וקמה במהירות מהמיטה
" תן לי לצאת לעבוד ואני יאכל "
אני מציבה תנאי
הוא מסתכל עליי בפרצוף עצבני
" אל תציבי לי תנאים "
הוא רושף
" אבל את יכולה לצאת לעבוד
איפה שאני יחליט "
הוא מודיע
אוקי , הוא הסכים
" ותוריד את זה ממני "
אני מצביעה על האזיק
" לא יקרה "
הוא מודיע
" אז אני לא יאכל "
אני משלבת את ידי
" אז אני יהרוג עת תום "
הוא מחזיר וגורם לי לפעור עינים
" אל תציבי לי תנאים
אני רוצה שיהיה לך טוב
אני נותן את האפשרות לעבוד
אבל זה יקרה בתנאים שלי
בתנאים שבהם את , תישארי מוגנת "
הוא אומר בקול קשוח ועמוק
אני שותקת ומביטה בו
אין לי מה להגיד
באיזה שהוא מקום , אני מבינה אותו
הוא רק מנסה להגן עליי
מהאויבים שלו
זה , האויבים , שלו
הוא הכניס אותי לעולם שלו
בגללו יש לי אויבים
אם לא הייתי מכירה אותו לא היו לא שום אויבים
אבל רק החשיבה על זה מכווצת את ליבי
אני לא מסוגלת לחיות בלעדיו
הוא תיקן אותי
הוא הרג בישבילי את המפלצות
אני מתיישבת לידו ומתחילה לאכול
השגתי לעת עתה את מה שרציתי. 

תמשיכו להגיב
אוהבתת


tough  love Hikayelerin yaşadığı yer. Şimdi keşfedin