פרק 17

3.4K 109 27
                                    

מיילי

אני יושבת במשרד של לוקאס וממיינת דפים
ממש עבודת חיי
המשרד של לוק מעוצב בטוב טעם וצועק יוקרה
ידיות מזהב ספה ענקית מקטיפה ויש לו פה אפילו פוחלץ של אריה
יש יותר מוגזם מזה?

כבר מיינתי את כל הדפים ומשעמם לי
לפתע שמעתי דפיקה בדלת
ובלי שהספקתי להגיד כן נכנסה אישה יפיפיה למשרד
שיערה בלונדיני ועיניה חומות היא גבוהה ושחומה
וואו
" היי , מי את ? " היא שאלה
מה אני אמורה לענות לה
" אני... העוזרת של לוקאס... "
עניתי לשאלתה
" הא מגניב , אני גם עוזרת של לוקאס
נעים להכיר , אני דיאנה
איך קוראים לך ?"
היא חייכה אליי ודיברה בחברתיות
" מיילי , נעים להכיר "
קמתי ממקומי
" טוב , מיילי ניראלי שממש משעמם לך פה רוצה לצאת איתי לבחוץ קצת לנשום אוויר ?"
היא הציעה

בטח שאני רוצה , אבל לוקאס המעצבן הזה לא מרשה לי לצאת מפה
טוב , מה אכפת לי מה הוא אמר
" קלטת אותי , אני מתה פה משעמום "
חייכתי אליה והתקדמתי איתה לדלת
פתחנו אותה ובכניסה עמד הגורילה הזאת דייגו
" אסור לך לצאת מפה מיילי "
דייגו אמר
דיאנה שלחה אלינו מבט לא מובן
אני חייבת לתת לו תירוץ כדי שאני יוכל לצאת מהמשרד הזה

" דייגו אני קיבלתי מחזור ואני לי פה פדים , לי אסור לצאת אז תוכל ללכת להביא לי ?"
מצאתי את השקר המושלם
בנים תמיד נהיים מובכים ממחזור

הוא האדים במבוכה
" בטח , אני ידאג לזה אל תזוזי מפה "
הוא אמר ורץ במסדרון
דיאנה הסתכלה עליי במבט שדורש שאני יסביר לה מה העניין
" אני יסביר לך עוד רגע , בואי "
אמרתי ולקחתי את ידיה
רצנו במסדרונות התחמקנו מאנשים ולבסוף דיאנה הובילה אותנו לאיזה מרפסת בקומה השלישית

" אני דורשת הסבר עכשיו " דיאנה אמרה בהתעניינות
" אממ איך אני יסביר לך את זה ..."
ניסיתי לחשוב על מה לומר
" אני ולוקאס סוג של זוג והוא לא מסכים שאני יצא מהמשרד בלעדיו בישביל ביטחוני האישי או משהו כזה "
הסברתי לה בקצרה
דיאנה הסתכלה עליי בשוק
" בחיים לא היה אכפת ללוקאס מביטחונו האישי של מישהי "
היא אמרה
ואז היא הסתכלה על צווארי ופתחה את עייניה לרחבה
" אני לא מאמינה "
" מה ?"
" יש לך את השרשרת של לוקאס "
הסתכלתי עליה באי הבנה
" את לא יודעת מה השרשרת הזאת מסמלת ?"
היא שאלה בתהדמה
ניענעתי בראשי לשלילה
" זה... היא מסמלת שייכות של מישהי לקאפו של שיקגו , כולם יודעים לא להתקרב למי שעונדת אותה
כולם יודעים שהאישה שעונדת אותה שייכת ללוקאס "
היא אמרה וקיבלתי חום
הוא שיקר לי
הוא שם עליי פאקינג קולר
כיאלו אני איזה כלב שלו
ככה כולם יחשבו שאני שייכת לו
אבל אני לא שייכת לו
אני לא שייכת לפאקינג אף אחד !
אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה
אני שונאת אותו
" אני צריכה ללכת סליחה "
אמרתי לדיאנה ויצאתי מהמרפסת
הרגשתי את העצבים שלי עולים לי למוח
הבן זונה הזה
אני לא מאמינה עליו
הלכתי במסדרון וראיתי גבר בחליפה
" סליחה אתה יודע איפה לוקאס?"
הוא הסתכל עליי בבילבול
" הקאפו ?  , מה את רוצה ילדה ?
מה את עו... "
הוא קטע את עצמו שהסתכל על צווארי וראה את השרשרת
" גברתי , בואי אני ילווה אותך לבוס "
הוא אמר וקד בפני
מה הולך פה ?
הוא התחיל ללכת ואני אחריו
הוא הוביל אותי לחדר שבכניסתו עמדו שניי שומרים
" תודה "
הודתי לו הוא קד עוד פעם והלך
השומרים קדו בפני גם
הנהנתי בתודה
וניכנסתי לחדר
לוקאס ישב על הכיסא ומדפדף בספר וכששמע שמישהו נכנס
צעק
" אמרתי לא להפריע לי !"

הוא הרים את ראשו וראה אותי
" מה את עושה פה ? איך יצאת מהחדר ? "
הוא שאל בתהדמה
החרא הזה עוד שואל אותי מה אני עושה פה אחרי ששם עלי קולר
" בן של זונה !"
צרחתי עליו
הרמתי את ידי לצווארי והורדתי באחת את השרשרת מצווארי
הוא הסתכל עליי בתהדמה
ואז ראיתי איך המבט שלו נהיה עצבני
" מה ניראלך שאת עושה ?!"
צרח וקם מכסאו באחת
הכיסא מעוצמת התנופה עף האחורה ורעש חבטה נשמע
זרקתי לעברו את השרשרת

" אין לך בושה ? לשים עליי קולר? שכולם ידעו שאני שלך ?"
התזתי בעצבים וזילזול ועשיתי מרכאות על המילה " שלך "
ראיתי שהוא מנסה לשמור על איפוק אבל לא היה לי אכפת
המשכתי להצית את האש
" מי אתה חושב שאתה ?  הא ,
שאתה הבעלים שלי או משהו ?
אני לא שלך ובחיים לא יהיה אני לא חפץ שאתה יכול לשייך אותו אליך הבנת ?!"
צרחתי את תסכולי

לפני שהספקתי למצמץ נהדפתי לקיר
צרחתי בבהלה
ולוקאס גהר מעליי ותפס במותניי
" זאת הפעם הראשונה והאחרונה שאת תורידי
את השרשרת הזאת אני ברור ?"
הוא דיבר ברוגע אבל ראו את כעסו מאיים להתפרץ ממנו
" לא ! , אתה לא ברור
זאת הפעם האחרונה שהשרשרת הזאת תהיה עליי
אתה לא תשים עליי שום קולר !"
התרסתי
ותקעתי את אצבעי בחזהו
לוקאס תפס בחוזקה במותניי , סובב אותי
ודחף אותי על השולחן
הייתי צריכה לשים את ידיי כמעצור בישביל שראשי לא יתקע בשולחן העץ הכבד

דפיקות ליבי נשמעו בחוזקה באוזני וידעתי שלוקאס כבר לא פה , הוא בעולם אחר שהוא רואה בו רק שחור , עכשיו הוא עצבני ואין לו גבולות
איזה טעות עשיתי 

הרגשתי את ידו של לוקאס אוחזות במכנסיי ובאחת הוא הוריד אותם
כל קריעה צורם נשמע
נעצרתי כשהרגשתי אוויר קר על ישבני
ניסיתי להתפתל באחיזתו הנוקשה והוא בתגובה הוריד את תחתוני
שאפתי אוויר בחדות כהרגשתי את ידו של לוקאס נוחתת על ישבני בעוצמה
הכאב לא היה חשוב
ההבנה והמשמעות
של המעשה הזה הייתה כואבת הרבה יותר
הוא הבהיר הכל
אני שלו , ואני בשליטתו
במאת האחוזים

הוא המשיך להכות בישבני עוד כמה פעמים בחוזקה
ניסיתי לשלוח רגל למפשעתו
אך הוא תפס אותה באמצע הדרך
ניסיתי להקים את עצמי
אז הוא שם יד חזקה על גבי והוריד אותי בחזרה למטה
הצצתי אחורה וראיתי אותו לוקח בידו השנייה את השרשרת
צעקתי וזזתי ממקום למקום כמו חייה פצועה
אך זה לא הזיז לו
הרגשתי את הזהב הקר על צווארי כשהוא ענד לי אותה בחזרה
את הקולר שלי

הוא הוריד את ידו ושיחרר אותי
הסתובבתי אליו והסתכלתי עליו בכאב ואי אמון

" זה לטובתך האישית " הוא אמר וחתם את העניין .







tough  love Where stories live. Discover now