פרק 27

2.9K 108 12
                                    

מיילי

ריח הדם החזק מעורר בי בחילה חזקה
דפיקות ליבי החזקות נשמעות באוזני
אני מפוחדת
אבא שלי בפאקינג תא לידי
לוק רוצה להרוג אותו
פאקינג להרוג אותו
אני חשבתי שהוא וויתר לו
שהוא מבין שזה אבא שלי למרות הכל
אבל הנה אנחנו כאן
אני מבינה את המחשבה שעומדת מאחורי הרצון הזה
אבל אני לא מסוגלת לדמיין שההורים שלי
ימותו
באיזשהו מקום , אני מאמינה שהם פתאום יהיו
הורים בישבילי
אם הם ימותו זה לא יוכל לקרות
כבר שבוע שאני מתעוררת מסיוטים
נוראיים
וכולם , על פאקינג אבא שלי
אני מתחרפנת מפחד
אני בטוחה שהוא אכשיהוא יצליח לצאת ולפגוע בי
לא משנה באיזה צורה לוק יכלא אותו

" לוק ....אתה לא יכול לעשות את זה ...."
קולי רועד
הוא מסתכל עליי בעיני הקרח שלו
" אלה ההורים שלי "

" אני לא יהרוג את אמא שלך
היא תישלח לטיפול ולא תורשה לראות אותך
הוא אומר
ואני נושפת לרווחה
" ואבא שלי ?
הוא גם מכור , תשלח אותו לטיפול , הוא יהיה בסדר "
אני אומרת
לוק מהדק את אחיזתו בי וניראה מיואש
" אבא שלך מעולם לא היה מכור "
הוא שולח מבט כועס
לעבר התא שבו אבא שלי שוכן

ליבי מדלג דפיקה
מה ?
הוא מעולם לא היה מכור ?
הוא מעולם לא היה מכור .
כל הזמן שהוא התעלל בי
זה היה מתוך צלילות
הוא רצה להתעלל בי
כל השנים האמנתי שהוא עשה את זה מתוך
אי ידיעה
בגלל הסמים
לא במכוון
דמעות זולגות מעיניי
" בן זונהה !!"
אני צורחת
" תעזוב אותי לוקאס "
אני מנסה להשתחרר מאחיזתו
והוא משחרר אותה
אני מתקדמת לתא של אבי ורואה בצד מחבט
מעץ
אני חוטפת אותו
ועומדת בכניסה לתא
" תפתח "
לוק מתקדם במהירות ופותח את התא
אני נכנסת
אבא שלי
מי שהיה אמור לדאוג לי
לגדל אותי
ללמד אותי לרכב על אופניים
לתת לי חיבוק בסוף יום
יושב על הרצפה המלוכלכת
בגדיו קרועים
וכתמים של דם מעטרים אותם
הוא מסתכל עליי במבט אכזרי
וחיוך מעובת מתפשט על פניו הפצועות
זה הוא
הבן אדם שהתעלל בי
שהרס בי כל חלקה טובה
שהרס לי את החיים
אני נזכרת
בכל כאפה שקיבלתי
בכל שבירת יד
התעלפות מרעב
כל סבל שסבלתי בחיים שלי
קרה בגללו

דמעות זורמות מעיניי בלי הפסקה
לוק עומד בצד ומסתכל
הוא לא יתערב
אני יודעת
הוא רוצה שאני יעשה את זה
שאני יפגע בו
שאני יחזיר על כל מה שהוא עשה כל השנים
על כל הכאב שהוא גרם לי

אני מרימה את המחבט וחובטת בחוזקה
בפניו של אבי
דם משפריץ על פניי
הקלה מתפשטת בליבי
הוא צורח בכאב
אני חובטת עוד פעם
ועוד פעם
אני מחזירה לו על כל מה שעשה לי
אני ממשיכה לחבוט בו ולבכות
הוא צורח בכאב
כמו שאני צרחתי
כמו ,שאני , צרחתי

" אני שונאת אותךך !!"
אני צורחת וגרוני שורף
אני מסתכלת על גופתו החבוטה של אבי בסיפוק
אולי זה חולני
אני לא יודעת
אבל אני מרגישה טוב
אני שמחה שהוא מקבל את מה שמגיע לו
כל גופי מלא ברסיסים של דם
אני זורקת את המחבט לצד
ומסתובבת ללוק
הוא עומד זקוף ונראה
גאה ?
גאה

" בוא נסיים עם זה "
אני אומרת ומתקרבת אליו
אני מושיטה את ידי למותניו
ושולפת את האקדח
זה מה שצריך לקרות
אני יגמור את הסבל שלי
אני ינצח , אבא
אותך
אני יהרוג את הפחד
זו הדרך היחידה
לסיים את זה
אני נחושה יותר מתמיד

אני באה להסתובב אבל לוקאס
תופס את ידי
" לא "
הוא עוצר אותי
" אני רוצה להרוג אותו , לוקאס
אני רוצה לגמור את הסבל שלי "
אני די בטוחה שזה חולני
להרוג את אבא שלך ?
אבל כולנו חולים
בדרך כזאת או אחרת
הוא עשה אותי כזאת
עכשיו הוא ישלם על זה

" אני יעשה את זה "
הוא מודיע ולוקח את האקדח מידיי
אני ממשיכה לבכות
אני מהנהנת אליו
הוא פה איתי
הוא יעזור לי
הוא יעשה את זה בישבילי
הוא מושך אותי לחיבוק
ואני מתפרקת בידיו

" אני יעשה את זה בשבילך , נסיכה
אני יהרוג בישבילך את השדים"
אני עטופה עמוק בתוך חזהו של לוקאס
אני לא רואה כלום
אני מרגישה יש אחת של לוק עוזבת אותי
אני לא זזה
זה יקרה עכשיו
אני המנצחת
לוק
לוק המנצח שלי
שתינו מנצחים
ביחד

" בום !"
קול פאקינג ירייה נשמע .

פרק מענייןןן
תגיבו את דעתכםםם
זה הכי חשוב לי בעולםםםםם
❤❤

tough  love Where stories live. Discover now