לוקאס
אני לא מסוגל לשחרר ממנה
אני מת מפחד שהיא תיעלם ולא תחזור לעולם ברגע שאני לא ישים לב
כמו שקרה לאמא שלי
לא הגנתי עליה והיא מתה
אני לא יתן לזה לקרוא למילי
אני יודע שאני לא פייר
אני יודע שאני מעצבן אותה ולא נותן לה את החופש שלה
אבל אין ברירה
אנחנו ברכב והיא מסתכלת בחלון
היא כל כך יפה
שיערה האדמוני גולש בגלים על כתיפה
ועיניה הירוקות יורות חצים עליי
בטח היא חושבת עכשיו על עשר דרכים שונות לרצוח אותי
אני מבחינתי הייתי משאיר אותה בבית שלי כל החיים
אבל אני יודע שזה לא יכול לקרות
היא חייבת לצאת
גם אם לא חופש מוחלט
לפחות קצת
אני מחנה את הרכב בחנייה של המועדון
ומסתכל על מיילי
אני חייב להבהיר כמה חוקים
" כמה חוקים לפני שאנחנו יוצאים " אני מודיע
היא מסתכלת עליי בעצבים אבל שותקת
היא יודעת שאני יחזיר אותה הביתה אם לא תציית
" את לא מדברת עם אף גבר
את נשארת רק בתוך המשרד שלי ולא יוצאת לשום מקום
אם את צריכה משהו את תבקשי מדייגו ...א"
אני מדבר והיא קוטעת אותי
" מי זה דייגו ?" היא שואלת בחשד
" השומר ראש שלך "
" מה ? אתה התחרפנת על כל הראש ?
מה הבעיות שלך
אתה עד כדי כך מפחד שאני יברח ?"
חץ ללב , זה כאב
" זה לביטחון האישי שלך " אני מנסה לשמור על רוגע
" חתיכת אנטיפית אובססיבי, אני לא צריכה שום שומר ראש !" היא צורחת בעצבים
אני מרגיש את העצבים יוצאים לי מהאוזניים
מה קשה לה להבין ?
זה הביטחון שלה , יש לי אויבים בחוץ
" אין בעיה " אני אומר ומתניע את הרכב
" לא לא לא רגע נו בסדר שיהיה לי שומר ראש "
היא נכנעת
אני מכבה את הרכב ומנסה להרגיע את העצבים שמשתוללים בתוכי
" אם את לא תקשיבי לי , את יכולה לשכוח מלצאת מהבית "
אני חייב לוודא שהיא מקשיבה לי
אני חייב להיות בטוח שהיא תהיה בטוחה ומוגנת
אין ברירה
אני מסתכל על שפתייה הוורודות והנפוחות ולא מסוגל להתאפק יותר
הזין שלי כבר קורע לי את המכנס
אני מרסק את שפתיי על שפתייה
והתחושה היא התחושה הכי מדהימה שיש
אני מופתע כל פעם מחדש מההרגשה הממכרת שאני מרגיש שאני נוגע בה
היא מניעה את שפתייה נגד שפתיי ואני מחדיר את לשוני לתוכה וטועם את טעם השוקולד של הדונטאס שהיא אכלה
לאחר נשיקה ארוכה אנחנו מתנתקים
ומתנשפים
אני מוציא מהכיס את השרשרת שקניתי לה
" קחי , מתנה "
אני מגיש לה את הקופסה הקטנה בצבע שחור
היא לוקחת את הקופסה ופותחת
היא פוערת את עיניה
" לוק זה מהמם , אבל זה יותר מידי , אני לא יכולה לקבל את זה "
היא אומרת ומגישה לי את הקופסה בחזרה
אני חייב שזה יהיה עליה , השרשרת הזאת מסמנת שייכות , כולם במאפיה של שיקגו מודעים לערכה
ככה כולם ידעו שהיא שייכת לי ולא יעזו להתקרב אליה
" זה כלום בישבילי נסיכה , אני רוצה להעניק לך אותה "
אני לא מגלה לה את משמעותה כי אם היא תגלה היא לא תסכים לשים אותה
היא מסמיקה מהתרגשות
" תוכל לענוד לי אותה ?" היא שואלת במתיקות
" בשמחה "
אני נוטל את השרשרת ומזיז את שערה הצידה
חושף צוואר ארוך וחלק
אני עונד לה את השרשרת והיא מסתובבת
" תודה לוק " היא אומרת
" בואי נלך " אני אומר ויוצא מהרכב
היא יוצאת אחרי ואני ישר נוטל את ידה
אנחנו נכנסים למועדון וכולם ישר קדים לי בכבוד
מילי ניראת בשוק
מה שגורם לי לגחך
אני מוביל אותה למשרד שלי
שם גם מחכה דיגו
אנחנו נכנסים למשרד ואני רואה את מיילי בוחנת את המשרד בהשתאות
" טוב , בטח אני ילך לשירותים ויהיה שם נייר טואלט מזהב " היא אמרה
חייכתי ואמרתי " אולי "
דייגו קם ממקומו בפינה ורק אז מילי הבחינה בו
היא החזירה בחזרה את פניה הקשוחות והכועסות ושילבה ידיים
" דיגו זאת מיילי , מיילי זה דייגו , תכירו "
דייגו הושיט לה את היד ללחיצה אבל היא בתגובה רק המשיכה לעמוד בשילוב ידיים ובמבט כועס
הוא הביט בי בבילבול
" הוא נשאר בחוץ " היא אמרה
" מקובל " סימנתי לדייגו לצאת החוצה
היא התיישבה על הכיסא בהפגנתיות והרימה את ראשה
גיכחתי והתחלתי להסביר לה כל מה שהיא צריכה לעשות
כשהבהרתי הכל נשקתי לראשה איחלתי לה בהצלחה ויצאתי מהמשרד
אני יתפלל שהיום הזה ילך בסדר
לא שאני מאמין באלוהים אבל בסדר
בנות אם אתם רוצות עוד פרק אז לפחות חמש תגובות
אוהבתת😍
YOU ARE READING
tough love
Actionהיא עברה הרבה בחיים ורק רוצה שקט ולשכוח , היא רכה ועדינה ולא מסוגלת לפגוע בזבוב הוא הקאפו של המאפיה בשיקגו ומאז מה שקרה לו לא מסוגל לאהוב אבל מה יקרה כששניהם יפגשו? " תעזוב אותי , אתה לא אבא שלי ואתה לא מחליט עליי !! " צרחתי עליו וניסיתי להשתחר...
