איתך (המשכון של לרגע והביתה)

7 - שת"ן

הי לכולם!

קצת התבלבלתם ברמז האחרון בין גילה לשתן, וכמו שאתם רואים, התשובה הנכונה היא שת"ן. השיחה הזאת התקיימה בנשף חנוכה, כשהם היו בדרך לחדר 17 שם גיא והילה השיכורים חיכו להם, כשהמורה פגשה אותם בדרך לחדר והייתה בטוחה שהם הולכים להתמזמז. המורה גם די צדקה, כי אחרי השיחה הזאת הייתה הנשיקה הראשונה של שחר ואיתן :)

אני לא יודעת מאיפה הבאתם את הרעיון שכבר היה פרק של שתן, כי לא היה (הייתם יכולים לדפדף קצת בפרקים ולראות את זה חחחח)

וכמה אזהרות... הפרק הזה יכול להיות די טעון / קשה, אבל כמו שאתם מכירים אותי, יש סוף טוב. תזכרו את זה גם בקטעים הקשים.

בקיצור, תתכוננו להתחרפן.

ועכשיו, לקטע של היום!

שת"ן - בצבא:

לשחר הייתה בחילה, אבל זה לא היה משהו יוצא דופן בזמן האחרון. היא התהפכה במיטה וניסתה שלא להעיר את איתן עם התזוזות האינסופיות שלה; מסכן, עד שהוא הלך לישון.

רק לפני כמה ימים הוא הגיע מהבסיס, ומחר הוא עומד לחזור. היה להם יום וחצי שקט של חמימות וחיבוקים והתכרבלויות, כמו כל פעם שהוא בא הביתה, אל יחידת הדיור הקטנה שההורים שלו בנו מתחת לבית של משפחת ליאון בשבילם. הם לא באמת גרו כאן, רק הגיעו הנה מידי פעם כשהשתחררו לסוף השבוע, רק כדי לראות קצת אחד את השני.

שחר רצתה להישאר במיטה ולהתכרבל עם איתן עוד קצת, לנצל את הזמן הקצר שלהם יחד, אבל הבטן שלה המשיכה להציק לה. היא יצאה מהמיטה כשהבטן שלה השמיעה קרקור חזק ומחשיד.

איתן, מהצד השני של המיטה הזוגית שחלקו, הסתובב אליה בגבות מורמות, עיניו האפורות תמהות. "מישהי רעבה?"

"לא," מלמלה שחר, נבוכה, "אני חושבת שזה דווקא ההפך..."

הוא הרים גבה. "מה זאת אומרת?" שאל בבלבול, אבל לפני ששחר הספיקה לענות, היא כבר הרגישה נוזל עולה בגרונה וזינקה מהמיטה אל השירותים.

היא פתחה את דלת השירותים, מתפרצת פנימה ודוחפת את הראש מעל האסלה בדיוק בשנייה שבה הקיא הגיע אל הגרון ויצא החוצה בקולות מצמררים. שחר נשענה על האסלה, מנסה להחזיק את גופה הרועד והמותש. הקיא לא נפסק גם כמה דקות אחר כך, ושחר המיואשת נתלתה מעל האסלה כאילו חייה תלויים בזה. היא הרגישה את הידיים של איתן מלטפות את ראשה ומרימות את השיער שלה לקוקו כדי שלא יתלכלך משאריות האוכל.

"סיימת?" שאל איתן כעבור זמן-מה, כשהקיא נפסק ושחר רק ישבה מעל השירותים בשיניים נוקשות.

"אני ח-חושבת שכן," היא גמגמה.

איתן יצא מהשירותים וחזר כעבור כמה רגעים עם כוס מים, פוקד עליה לשתות. בזמן ששתתה, יכלה שחר להרגיש במבטו החוקר של איתן. היא ידעה שהוא שואל את עצמו מה לעזאזל עובר עליה. "את ככה כבר כמה שבועות," אמר איתן בקול שקט, שעון על הכיור.