איתך (המשכון של לרגע והביתה)

איך נפרדים מסיפור כזה??

די, די, די.

אתם חייבים להפסיק עם כל הנאומים והקיטשיות הזאת.

אני על סף בכי כאן.

הבעיה היא שאת כל דברי הפרידה הקיטשיים כבר כתבתי בסוף של 'הביתה' :

אז לכבוד הסיום, החלטתי לתת לכם כמה עובדות מגניבות שסביר להניח שלא ידעתם על 'לרגע': (ואם אתם לא מעוניינים לקרוא, פשוט תדלגו על המספרים אל דברי הפרידה הקיטשיים שלמטה)

1. גידו נוצרו אך ורק בזכות סג'א. @saga53 . תסגדו לה. (בהחלט מגיע לה הכבוד הזה אחרי שלושה סיפורים)

2. בכל סיפור שאני כותבת יש בערך דמות אחת שמבוססת עליי, או על מי שהייתי רוצה להיות. ב'לרגע' הייתי מן שילוב של שובל והילה. ב'רק ביחד' זאת הייתה שיר. (ומי הדמות שהכי דומה לכם? לאיזו דמות הזדהתם??)

3. ואם כבר מדברים על רק ביחד, ההשראה לסיפור הזה הייתה מ"מה היה אילו" (רוב הסיפורים שלי באים משם)... זה היה בכיתה ח' או ט', לפני תיכון, וחברות שלי ואני היינו מיואשות מזה שאין לנו חתיכים בכיתה, אז כתבתי סיפור שבו ב"פוף" אחד גדול צצים פתאום חבורת בנים חתיכים ממש בכיתה שלנו. פתאום זה סיפור מאוד פתטי, נכון?

4. את רק ביחד בכלל לא תכננתי להעלות, לא הייתי אמיצה מספיק, וחברה שלי העלתה אותו לכאן במקומי. אז תגידו לה תודה, כי בלעדיה סביר להניח שלא היה באתר הזה שום משפט שכתבתי XD

5. ההשראה ללרגע באה דווקא ממקום אחר, זה היה אחרי סבב שלם שעשיתי בבתי-ספר בארץ וחיפשתי מקום ללמוד בו בתיכון, והייתי בפנימייה שממש אהבתי ורציתי להתקבל אליה, אבל בסוף לא התקבלתי. אז כתבתי סיפור על מה שהיה יכול לקרות אם כן הייתי מתקבלת ;)

6. החלום שלי זה ש'לרגע' יצא לאור

7. הבדיחות הפנימיות ב'לרגע' ו'הביתה' יצאו בכלל בטעות. בכלל לא התכוונתי לחזור עליהם כל כך הרבה פעמים (רק אל תדפקו לי כרית בפרצוף)

8. קראתי לבת של הילה וגיא מיה בגלל שעלה לי רעיון לסיפור אחר בשם "לתקן את מיה", וחשבתי לעשות מזה ספין אוף ללרגע (מה שכנראה יקרה)

9. יש כבר כמה בנות שסיפרו לי שהן כתבו קטעים עם הדמויות מלרגע, ואחת אפילו שלחה לי... מוזמנים להצטרף ;)

10. ללרגע יש עכשיו בערך 55 אלף קריאות. WTF. בכל יום שאני מסתכלת יש מספר אחר. איך לעזאזל זה קורה.

אז כן. קוראים לי מיכל, הצטרפתי לאתר לפני שלוש שנים, ב2012, עם "רק ביחד"...

לרגע התחיל בסוף 2013, הסתיים בתחילת אוגוסט 2014 (כמעט שנה :0)

הביתה התחיל בסוף 2014, הסתיים ב20.2.2015.

איתך התחיל 10.4.2015, הסתיים ב1.6.2015. (חודשיים!)

וכוכב נופל מתחיל היום. 1.6.2015.

כל כך הרבה סיפורים, כל כך הרבה מלים, כל כך הרבה תגובות וקוראים ואנשים שקפצו לבקר בסיפור או נבלעו בתוכו, אני לא יודעת איך לסכם את כל זה. אלה היו שלוש שנים מלאות סיפורים ודמויות משוגעות, אינסוף מחשבות על ספינים בעלילה, שלוש שנים שבמהלכן כבר המצאתי לחלק מהמגיבים הקבועים כינויים ושמות חיבה, שלוש שנים שקוראים קבועים באו והלכו ונשארו. שלוש שנים של שלושה סיפורים שאני כנראה לעולם לא אצליח לשכוח.

אני זוכרת כל פרט ופרט בעלילה, לפעמים אפילו יותר מהקוראים הכי מכורים כאן, נתנו לזוגות שמות של שיפים, המצאנו אפילו ברומאנס שבכלל לא קיים, הכנסנו איתם פרות לבית הספר וחלמנו ללמוד ולחיות במקום כזה עם אנשים כאלה, הזלנו על החבורה הזאת ריר וליווינו אותם מהיום הראשון בכיתה י', דרך אינסוף שבועי-מתיחות, כשלונות, הצלחות, טיסות, געגועים, אהבה ושיברון לב, ועד לנשף הסיום של כיתה י"ב, לצבא ואפילו פגשנו אותם 20 שנים אחר כך.

חתיכת מסע.

המסע הזה נגמר כאן.

המלים האחרונות כבר נכתבו. הקובץ בוורד נשמר בפעם אחרונה. פעם אחרונה של קופי פייסט לווטפאד. פעם אחרונה שבכל פרק יופיעו השמות של כל בני החבורה. פעם אחרונה של שטויות ב'פסגות' . פעם אחרונה של פרק של 'לרגע' בשישי.

הגיע הזמן להפוך לדף הבא.

רק אל תשכחו לזכור אותנו.

קלסר מדובלל 2, חברים. היה לי הכבוד לכתוב לכם את הסיפור הזה. רק אל תקיאו בקשת.