פרק 2

940 28 1
                                    

קימברלי:

אחרי יום לימודים ארוך ומשעמם, זה היה סוף סוף היום מה שאומר שאני אלך לעבוד במאפייה יחד עם אלי.

האם שחכתי להזכיר את אלי היא תמיד עבדה שם?

״נתראה מחר״ אמר לנו גרייסון שעשינו את דרכנו מחוץ לבית ספר יחד עם תלמידים אחרים שמדברים.

״בטח״ אמרתי בחיוך חם.

״טוב אז בואי נצא לדרך-״
אלי דיברה שלפתע הפריע לה קול מוכר.

״היי קים? אפשר לדבר איתך לשנייה?״ הילד שפגשתי הבוקר דיבר והפתיע אותי מאוד אחרי המקרה המביך שקרה לנו הייתי בטוחה שהוא לא ירצה לדבר איתי שוב.

כך או כך הסתרתי את ההלם שלי ומקום ההלם חייכתי אליו חיוך קטן בתמורה.

״אממ בטח אלי את יכולה לחכות לי ליד המכונית עם את רוצה אני יבוא תוך שנייה״ אמרתי לחברה שלי שהביטה בנו בחשדנות, היא הנהנה לא פחות ועשתה את דרכה לאוטו.

״אז רצית לדבר?״ שאלתי שפניתי את תשומת ליבי בחזרה לילד שמולי.

״כן, רק תהיתי עם אוכל להשיג את המספר שלך אני ישמח שנצא לבלות.״ הוא אמר בחיוך חם והפעם לא טרחתי שניסיתי להסתיר את ההלם שלי.

״הו ואו לא ציפיתי לזה.״ אמרתי בצחוק מביך שגרם ללחיו להסמיק מעט באדום.

״האמת שחשבתי שנוכל פשוט לשתות קפה או משהו. את יכולה להזמין את החברים האלה שלך את שניהם עם את רוצה״ הוא אמר שהוא מתחמק מהמבט שלי מה שנראה כמו מבוכה.
לא יכלתי שלא לחייך.

״כמובן סליחה אם יצא לי להראות גסת רוח רק חשבתי שהיית רוצה להתרחק ממני ארחי השיחה שלנו הבוקר״ אמרתי וגרמתי לו לגחך קלות.

״נהניתי מאוד מהשיחה שלנו.״ הוא אמר בחיוך והוציא את הטלפון שלו והושיט לי אותו
״אז המספר שלך?״ הוא אמר בחיוך קל.

.......

במשך כל העשר דקות נסיעה לעבודה אלי הפציצה אותי בשאלות ואמרה לי שהיא צפתה בכל השיחה ביני לבין אדוניס מבעד לחלון.
לא הסתרתי ממנה כלום אמרתי לה מה הוא רצה ובתמורה היא הביעה את דעותיה כמו תמיד.

״הוא אפילו לא מכיר אותנו?״
היא אמרה שגבותיה מכווצות.

״אותי הוא רק רוצה להכיר חברים אל תיהיה רשעה בקשר לזה״ אמרתי במבט נוזף.

״אני לא! רק אמרתי שזה די מוזר אבל הוא לוהט אז לא אכפת לי.״ היא אמרה במשיכות כתפיים שגרמה לי לסטור בשובבות את זרועה שהיא שחררה צחוק.

אני ואלי הגענו מהר לעבודה ולא הופתענו שקיבלנו קבלת פנים חמה מהבוס שלנו ברגע שנכנסנו.

בטעותWhere stories live. Discover now