פרק 7

693 15 1
                                    

קימברלי:

שאר היום היה תפל בעיקר חקרתי את הבית עוד קצת לבד הפעם וצפיתי בכמה סרטים כדי להעביר את הזמן הקרוב.
די היה מאוחר עכשיו והייתי צריכה להתחיל להתכונן למסיבה של ברנדון.

נכנסתי לחדר הארונות הגדול עד כדי גיחוך בוחנת כמה תלבושות שיכולתי ללבוש.
הכל היה כל כך יפה שהיה קשה לבחור, אבל שהעיניים שלי נפלו על שמלה אדומה כמעט כמו משי ידעתי שזה מה שאני הולכת ללבוש. (תמונה למעלה)👆🏻

לאחר התאמת השמלה עם זוג עקבים, הנחתי מעט איפור כדי לעלות את המראה, זה כלל ליפגלוס, מסקרה וקצת קונסילר במקומות מסוימים להחביא פגמים.

שהערצתי את עצמי במראה באורכה כמטר חייכתי מעט בידיעה שזה יוצא דופן עבורי ללבוש משהו כל כך חושפני וידעתי שזה יקבל תגובה נעימה מברנדון.

זרקתי במהירות קצת בושם על צווארי ופרקי הידיים שלי לפני שיצאתי במהירות מהחדר, השעה כבר הייתה תשע אז איחרתי.
שעשיתי את דרכי למטה היו קולות בגלל העקבים ראיתי דמות גבוהה מחכה בתחתית.

הם הסתובבו למשמע קולות העקבים שלי והרגשתי חסרת נשימה לרגע שהערצתי את האיש שמולי.
אני ברצינות לא חושבת שאצליח להתגבר על כמה שהוא חתיך.
הוא נראה אחרת בעמידה שם הוא לא לבד חליפה במקום זאת הוא נראה קז׳ואל, קז׳ואל טוב מאוד שנראה עליו מדהים.

היה שקט בינינו שעמדתי על המדרגה האחרונה של המדרגות ועיניו רקדו בלי בושה על פני הגוף שלי.
וגרמו להתלקחות חום מוכרת על לחיי.
עירומה מתחת למבט הנוקב שלו, ואני חושבת שכם הוא ידע את זה, הוא ידע איזו השפעה יש לו עליי.

״אתה חושב שאני נראת בסדר?״ שאלתי בביישנות מתחילה להרגיש קצת בהכרה אחרי שהוא בהה כל כך הרבה זמן בלי לומר מילה.

הסתכלתי איך התפוח של הדם שלו דופק, אבל פניו נשארו במצב חסר הבעה כרגיל ולא מסרו דבר.

״את נראת... טוב ממש טוב אבל את בטוחה שאת רוצה ללבוש את זה?״ הוא שאל שהביט מעלה ומטה על גופי פעם נוספת הלסת שלו מתכוונת קצת.

״למה משהו לא בסדר בזה?״ שאלתי בעצבנות שהסתכלתי למטה על הלבוש שלי תוך כדי נשיכת שפתי.

הסתכלתי לאחור רק כדי לראות את מבטו האינטנסיבי כעת על שפתי שישבה בין השיניים שלי.

״לא, אבל אני לא חושב שחבר שלך יאשר שבנים אחרים יסתכלו עלייך כי זה ימשוך תשומת לב.״ הוא אמר בפשטות הזיז את ראשו לכיווני.

״אה.. לא אכפת לו.״ אמרתי במבוכה והרגשתי כאילו הלחיים שלי מתחממות בצורה בלתי אפשרית.

״ימין״ אמר בהנהון קטן.
״אז בואי נלך.״ הוא אמר שהתחיל ללכת לדלת הכניסה שאני בגרירה.

.......

הנסיעה במכונית הייתה בעיקר שאני כיוונתי את ניתן בצורה מביכה לבית של ברנדון, אז ניסיתי לנהל שיחה כדי למלא את פערי השתיקה שהתרחשו.

בטעותWhere stories live. Discover now