חשוב לי להגיד שאני מתרגמת את הספר כי התחברתי לספר מאוד.
״אני שמח שאף אחד לא דפק אותך.
כי עכשיו אני זוכה להיות הגבר הראשון
האחרון והיחיד שאי פעם זכה לראות את הגוף היפה הזה שלך.
אני זוכה להיות הראשון לזיין אותך, הראשון שיזכה לתבוע אותך לעצמו, אני יכול...
"את נראית כל כך מהמם קים, אני לא יכולה לחכות לראות את כל החבר'ה שתצטרפי הלילה." אמרה אלי בחיוך כשהיא מביטה בי.
לשיער החום שלי היו תלתלים קטנים בתחתית, נופלים מאחורי הגב שלי באדיבות. השמלה שלבשתי הייתה לבנה רגילה, הייתה לה קשת קשורה באמצע החזה שלי והייתה מחוץ לכתף, וכמובן שהאיפור שלי היה קל כמו תמיד.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"אבל אני לא רוצה את זה, אני רק רוצה לצאת החוצה, ליהנות ולשכוח". אמרתי באנחה עצובה בסוף.
"ותעשי זאת, הדרך הטובה ביותר היא להשתחרר כשהוא רואה שאת כבר לא בתולה יותר. תהני. ותזייני את ניתן רוסו! הוא יכול ללכת לעזאזל." היא אמרה את השם שלו בגועל.
זה לא קרה, האדם היחיד שרציתי לגעת בו כך היה ניתן, אף אחד לעולם לא יוכל לתפוס את מקומו או אפילו להתקרב לאיך שאני מרגישה כלפיו. הוא הרס לי כל סיכוי עם גבר אחר. לא יכולתי אפילו להסתכל על גבר אחר כך.
"בואי נצא לדרך." אמרתי כשיצאתי מהחדר של גרייסון.
גרייסון היה מוכן למטה וחיכה לנו. הוא נראה כל כך חמוד עם המכנסיים המסוגננים שלו והסוודר במידות גדולות (זה היה 100% של אדוניס בגלל הגודל שלו).
גריי עדיין שתק לגבי מערכת היחסים שלו ושל אדוניס. הוא לא היה חבר כזה כדי לחלוק פרטים על חייו האישיים, אבל אני בטוחה שהוא ישפך מהר מספיק.
"בוא נלך להתעסק עם חרא!" הוא הריע כשצעד החוצה מהדלת כמו חייל שגורם לי לצחקק מהמוזרות שלו.
"בחייך." אמרה אלי בחיוך רך כשהיא תפסה בעדינות את ידי, מובילה אותי החוצה ולכיוון המכונית.
....
ניתן:
"מה מביא אותך לכאן שוב ילד?" שאל דיוויד כשהוא צופה בי חובט שק החבטות.
"בעיות." אמרתי בפשטות כשהמשכתי בתקיפה שלי.
"אתה בא לכאן רק כשיש לך את הבעיות האלה'". הוא אמר בסקרנות כשהוא מושך את הטון שלו.
"זה עוזר לכעס שלי." אמרתי דרך שיניים חריקות כשהרגשתי זיעה נוטפת על גבי.
"אני כבר פאקינג יודע את זה, שברת לי שלושה שקי אגרוף עד כה." הוא אמר בחיוך מתגרה.
