הגבר שלקח אותי

~3~

**נאיה**
״כן אני עם מייקל אני אבוא עוד מעט״ אני שומעת את קיילי צורחת לי באוזן.
״מי זה מייקל?״
״עכשיו הכרנו, הוא ממש חמוד כדאי לך גם למצוא מישהו הלילה״
״לא כל כך מהר רק התחלנו״ אני צוחקת והיא הולכת משאירה אותי לבד.
אני לא מרגישה מספיק שיכורה, היום אני רוצה להשתכר, לא לזכור את השיחות עם ליטו. רק עוד כמה צ'ייסרים, אני אלך למלא את עצמי בכמה.
״היי אפשר משהו חזק?״ אני אומרת לברמן הבלונדיני החתיך שכבר הספקתי להכיר בשעה האחרונה, הוא דווקא ניראה כמו מישהו ללילה חבל שאני ביישנית.
״קחי זה טוב, אחרי שתיים כאלה את באוויר״ הוא מביא לי 2 צ'ייסרים כתומים, אני שותה את שניהם במכה וזה משפיע עליי במהירות.
וואו, זה באמת חזק אני מרגישה שהכל מסביבי שקט יותר, אני שומעת את הפעימות שלי, זה חזק לי מדי.
אני חושבת שהברמן מתחיל איתי או משהו אבל אני לא מצליחה להרכיב משפט ממה שהוא מדבר.
אני הולכת לרקוד כי אני מרגישה צורך לזוז ...
**לוקה**
אני מוצא אותה איפה שידעתי שהיא תהיה, שיכורה מדי.
במועדון שהיא לא הייתה אמורה להיכנס אליו.
אני נותן לה להנות כל עוד היא יכולה כי אני גם נהנה מהמשחק הקטן שלי.
נאיה עוד לא יודעת אבל אני שולט בכל דבר בחיים שלה. גם ברגע הזה, כשהיא שיכורה ככה, זה רק כי נתתי לזה לקרות.
יש לי אובססיה אליה כבר שנתיים מהרגע שהיא נכנסה לאחד העסקים החוקיים שלי, המסעדה בשכונה שלה. בזמן שהייתי שם.
היא בכלל לא הייתה מודעת לעובדה שלא הפסקתי להסתכל עליה במצלמות מהמשרד שלי, היא פשוט ישבה שם לא הפסיקה לבכות והייתה לבד.
אם הייתי בן אדם נחמד אולי הייתי יוצא אליה, לנחם אותה, אבל אני לא.
אני אובססיבי רכושני ושתלטן שמדובר בדברים שלי.
מאז שראיתי אותה ככה, זה עשה לי משהו בגוף, אני לא יכול אפילו להסביר אבל מאז היא נהפכה להיות שלי .
גיליתי עליה כל דבר קטן, גם את העובדה שהיא נהנית כשמשחקים בה אז נתתי לה את התחושה, שלחתי לה הודעות כשראיתי שהיא נרשמה לאפליקציה.
יש לי מצלמות בחדר שלה. כן זה נשמע רע, אבל אף פעם לא אמרתי שאני בן אדם טוב.
אני עוד לא הייתי מוכן שהיא תדע עליי אבל שנתיים זה מספיק זמן כדי לסדר את הכל, עד שאני אביא אותה אליי, למקום שהיא שייכת אליו.
אני הספקתי להכיר אותה מספיק טוב כדי לדעת שאחרי שעצרתי את מה שהיה היא תרצה לשכוח את זה כמו שהיא אוהבת להדחיק כל דבר אחר שלא מתאים לה בחיים אז באתי אחריה ולא עצרתי אותה מלהיכנס, רק כי זה שעשע אותי.                                      
שעשע אותי לראות מה יקרה איתה הלילה.
למרות שבמילה אחת שלי לא היו מכניסים אותה. כל העיר הזאת שייכת לי.
מילה אחת שלי מספיקה כדי שיעשו כל דבר שאני אגיד אבל עכשיו הגיע הזמן לקחת אותה לדירה שלי. לדירה שתהיה שלנו.
אני מתקרב אליה ומבין שהיא לא תזכור שום דבר בבוקר היא מסוחררת ולא רואה מה הולך מסביבה, בטח היא שתתה משהו חזק מדי בשבילה וזאת פעם אחרונה שזה קורה בלעדיי.
״היי אתה מה שחיפשתי״ היא מנסה לצעוק כדי שאני אשמע אותה בתוך כל הבומים של המוסיקה.
״סליחה?״ אני מנסה להבין לאן היא חותרת.
״אמרתי לעצמי שהלילה זה יקרה ועכשיו אני חושבת שמצאתי עם מי״
״שמה יקרה הלילה?״ אני מבולבל.
״שאני אשכב״ מזל שתפסתי אותה עכשיו ולא אחרי משהו שאני לא יודע מה הייתי עושה לה ולמזדיין שהיה זורם איתה, כי אף אחד לא יכול לראות אותה ולהגיד לה לא.
״את רוצה לשכב איתי ילדה?״
״כן מאד״ היא מביטה בי בחיוך פייתני.
״ולמה דווקא הלילה?״ אני כמעט בטוח שזה בגלל השיחה שלנו, היא מחפשת הסחת דעת.
״כי נמאס לי להיות בתולה, מבין?״ מה? לא יכול להיות שעם כל השיחות של הזיונים שלנו היא בכלל בתולה. זה הופך את הסיפור הזה שלנו ליותר מעניין.
״אתה רוצה לשתות איתי?״
״את לא חושבת שאת שתית מספיק?״
״אממ לא. עדיין לא, בא לי עוד קצת״
״אז בואי נשתה״ אני אומר לה שתחכה והולך להביא לה מים, היא גם ככה לא תשים לב למה שהיא שותה.
כשאני חוזר אני לא מוצא אותה. אני נבהל לרגע ואז אני רואה אותה רוקדת בין כולם ומישהו מנסה לגעת בה. ״תוריד את הידיים המטונפות שלך ממנה״ הוא רואה את המבט שלי ובורח.
״היי מה אתה עושה כיף לי״ היא דוחפת אותי כשאני מנסה לקחת אותה משם.
״בואי נלך, ניקח אותך הביתה״ היא מסתכלת עליי כמה שניות שמרגישות לי כמו נצח ואז היא מנשקת אותי.
אני מופתע ממש לא ציפיתי לזה. זה טוב מדי ואני רוצה הרבה יותר מזה, אבל לא הלילה.
לא ככה.
היא מתנתקת ממני ואני מרגיש ריק לרגע.
״הא, היה לך כיף?״ היא לוחשת כך שחצי שומעים וחצי אפשר היה שלא לשים לב אפילו.
״אין לך מושג כמה את טעימה״ היא צוחקת ואני מאושר שזה ממני, ואז היא הולכת.
״לאן?״ אני תופס לה את היד.
״לרקוד, אתה יכול לבוא גם״ היא צוחקת עוד ומשתחררת ממני, הולכת לכיוון כל האנשים שרוקדים.
אני מרגיש שהיא הזיזה אצלי דברים שלא ידעתי שקיימים.
צחוק, שמחה, רגשות.
~מה נעשה איתך נאיה?~