**לוקה**
אחרי שהורדתי את נאיה בבית של קיילי אני נוסע בחזרה לדירה. אחרי שאני עולה במעלית ואני מגיע לקומה שלי אני מופתע לראות את סם מחוץ לדלת הדירה. מה קרה?
״סם?״
״למה אתה לא עונה לטלפון שלך?״ אני נזכר שלא הפעלתי עוד את הטלפון מאז שכיביתי אותו אחרי הלוויה כשדפקתי את הראש עם הוויסקי.
״הוא כבוי.״ הוא ניראה מודאג אני פותח את דלת הדירה ואנחנו נכנסים לבית. ״קרה משהו סם?״
״איפה נאיה?״
״מה קרה?״
״ליאם ברח״ אני לא בטוח ששמעתי טוב.
״מה?״
״ליאם, אני לא יודע איך אבל מישהו עזר לו לברוח״
״מי ידע איפה הוא?״
״אני אתה ורואן אבל רואן מחוץ לעיר כבר שבוע״
״פאק פאק פאק״ אני הולך למזוג כוס מים קרים כדי להתעשת.
״איך נמצא עכשיו את הנבלה הזה לוקה? הוא ינקום בנו, אנחנו התעללנו בו שבועות״
״פאק נאיה.״ אני פתאום מבין שהוא יכול להגיע אליה. הוא ירצה לנקום בה.
״תתקשר אליה״ אני מחפש את הטלפון ומוצא אותו בסלון. אני מדליק ומגלה המון שיחות שלא נענו והודעות. כנראה הודעות ניחומים בגלל הלוויה. יש לי גם כמה שיחות מהרופא שבדק את נאיה אבל אני אכנס אליהם אחר כך. אני מחייג אל נאיה והיא לא עונה לי, אני מנסה כמה פעמים וזה מחייג ומחייג והיא לא עונה.
״היא לא עונה מה אני עושה סם? ניראה לך שהוא הגיע אל נאיה?״
״כן, ככה אני הייתי מנסה לפגוע בך במקומו״ הוא בא ומתיישב בסלון. ״תנסה להתקשר אל קיילי״ אני מחפש את המספר שלה באנשי הקשר כי פעם שמרתי אותו למקרה שאני אצטרך.
״היא לא זמינה״
״בוא ניסע אליה״ סם אומר ואני לא מתלבט לשנייה. אנחנו יוצאים אל הרכב שלי בחניון וסם משאיר את שלו שם ונוסע איתי ביחד. אני נותן לסם לנהוג ובודק מה חדש בזמן שהייתי מנותק מהטלפון, אני רואה כמה שיחות שלא נענו מהרופא ומחייג אליו חזרה.
״לוקה״
״ראיתי שחיפשת אותי״
״כן אתה לא זמין כבר שבועיים״ הוא אומר בקול שקט.
״מה קרה?״ אני מנסה להבין מה הסיבה שהרופא יחפש אותי.
״הבדיקות של הבחורה שלך חזרו״
״הכל בסדר?״
״כן, הכל בסדר, אבל היא... היא בהריון לוקה״
״מה??״ סם מביט בי תוך כדי נסיעה.
״מה קרה אחי?״ אני מסמן לו שאני אגיד לו אחר כך וממשיך להקשיב לשיחה.
״כמו שזה ניראה עכשיו יכול להיות שאלו שני עוברים״
״תאומים?״ אני לא מאמין נאיה בהריון. אנחנו עומדים להיות הורים. עומדים להיות משפחה.
״כן, והיא בסוף החודש השני, בגלל זה הבחילות והסחרחורות, זה קורה הרבה בהתחלה. בעיקר בהריון ראשון״
״אני... אני לא יודע מה להגיב תודה שעדכנת אותי״
״היא תצטרך להגיע לבדיקות מתי שתוכלו כדי לוודא שהכל תקין״
״כן כן, אני אדאג לזה תודה לך״ אני אומר ומנתק.
״מה יש?״ סם שואל אותי.
״נאיה בהריון״ אני אומר בטון מחושב. ״עם תאומים״
״מה אחי? מזל טוב אני לא מאמין הולכים להיות לי אחיינים״
״אני לא יודע מה לחשוב סם, אף פעם לא תכננתי לגבי ילדים אבל עכשיו כשזה בדרך אני מרגיש שזה כל מה שחיפשתי בחיים״
״אתה מאושר?״
״ברור שאני מאושר מזה הולכים להיות לי פאקינג שני מיני נאיה קטנים בבית״ הוא צוחק.
״כן זו אחלה נקודת מבט על הסיטואציה״
״מה אם קרה לה משהו? סם אני מפחד עליה עכשיו פי מאה, היא בהריון עם הילדים שלי״
״לא יקרה לה כלום לוקה זאת נאיה, היא לא תיתן לאף אחד לגעת בה, היא חתיכת לביאה״
״פאק סם מפחידה אותי המחשבה שהוא הגיע אליה לפנינו״
״אין שום סיכוי שהוא ידע שהיא אצל קיילי לוקה״ אנחנו מגיעים לדירה של קיילי והיא נראית חשוכה. אני דופק בדלת אבל אף אחד לא פותח. אני נכנס ומגלה שהדלת לא נעולה, סם נכנס אחריי. אנחנו הולכים בתוך כל הבית אבל אין אף אחד, אנחנו מתכוונים לצאת משם אבל אני עוצר כשאני קולט משהו בסלון.
״סם תראה מה יש מאחורי הספה״ אני הולך לשם ומוצא את החצאית שנאיה לבשה בבוקר, קרועה על הרצפה ויש מסביב דם. הלב שלי עוצר לרגע. פאק. אני מרגיש שאני מאבד את השפיות שלי עכשיו. מישהו נגע באישה שלי, מישהו נגע במי שהולכת להיות האמא של הילדים שלי בעוד שבעה חודשים.
״לוקה מה קרה?״ אני מרים את החצאית שלה בידיי כדי שיראה. ״זה של נאיה?״
״כן זו החצאית ג׳ינס שהיא לבשה כשיצאנו מהדירה שלי״ לא לא לא אני לא מצליח להאמין שמשהו קרה לה.
״יש דם על הרצפה סם״ הוא מזיז אותי ובא לראות.
״בוא נצא מפה לוקה היא כבר לא בדירה״ אני עומד במקום מסתכל על טיפות הדם.
״לוקה״ אני עומד לעוד כמה שניות והולך בעקבות הקול של סם אל הרכב.
״פאק פאק פאק״ אני מכה בהגה כשאני נכנס לנהוג.
״אנחנו נתפוס אותו ונזיין לו את הצורה לוקה״ הוא מנסה להרגיע אותי אבל זה לא עוזר.
״איך נמצא אותה? מה אם היא סובלת עכשיו, מה.. מה אם הוא נוגע בה? פאק.״ אני מרביץ שוב להגה בעצבים.
״יש לך עדיין את האיתור על הטלפון שלה?״ סם מחזיר אותי למציאות לרגע.
״כן, תחפש בטלפון שלי״ לוקח לו זמן אבל בסוף הוא מוצא ונותן לי כתובת.
״זה שעה נסיעה מפה בצד השני של העיר״ אני מציין מה שמראה לי אפליקציית הניווט ברכב. ״פאק סם אתה חושב שהוא יהרוג אותה?״ אני שואל את מה שהכי מפחיד אותי.
״לא לוקה אל תחשוב קיצוני הוא לא יגיע לזה, היא לא המטרה, אתה המטרה שלו״ הוא מביט בי לרגע ואז מוציא סיגריה ומציע לי. אני לוקח אחת. אני לא מעשן לרוב, רק במקרים נדירים כמו עכשיו. אני שואף את העשן אל הריאות ומתחיל לנהוג אל הכתובת שכביכול נאיה נמצאת בה. אני מקווה שהיא באמת שם. אלוקים בבקשה שהיא תהיה שם ושלא יקרה לה כלום.
אני לא בן אדם מאמין אבל במקרים כאלה אני רוצה לקוות שמישהו שומע אותי. אם אתה קיים בבקשה תשמור על נאיה ועל ההריון.
אני מרגיש את הפחד זורם לי בעורקים.
אין לי דם בגוף.
רק פחד.
VOUS LISEZ
הגבר שלקח אותי
Roman d'amour**לוקה וארוס** השם שלה הוא נאיה השם של הבחורה ששבתה את הלב שלי היא שלי והיא תדע את זה אני מכיר אותה יותר ממה שהיא מכירה את עצמה אני אתן לה ליפול לתוך האפלה שלי היא החלק שחסר לי היא גם האלה בסיפור פה וגם הצעצוע אני רכושני לגבי הדברים שלי ועכשיו...
