הגבר שלקח אותי

~39~

**נאיה**
כשליאם מתקשר כמו שהוא הבטיח אני כבר מאורגנת ומחכה ללוקה.
״נאיה, מתי קבעתם?״ אני מתחילה לשנוא את הקול שלו.
״עוד חצי שעה הוא מגיע לאסוף אותי״ אני מפחדת לשמוע את מה שהוא יבקש ממני.
״יש לך חבילה מחוץ לדלת, תיקחי אותה״ אני הולכת לדלת ומוצאת שם מעטפה חומה.
״מה יש בה?״ אני לא בטוחה שאני רוצה לדעת.
״תפתחי אותה נאיה, יש שם מכשיר ציתות״ הוא אומר בזמן שאני פותחת ומוצאת שם מיקרופון קטן.
״מה אני אמורה לעשות עם זה?״
״את הולכת לשים את זה ברכב של לוקה״
״לא ליאם אין מצב״ אני לא מוכנה לשמוע.
״את רוצה שנחזור לזה?״ אני עדיין לא מוכנה לעשות את זה אני מפחדת מדי.
״אם הוא יגלה הוא יהרוג אותי ליאם״
״לא אכפת לי, כל עוד אני אקבל מה שצריך״ בן זונה.
״אני לא עושה את זה״ הוא צוחק עליי.
״יש לי חבר מחוץ לבית של קיילי מוכן לעשות כל מה שאני אגיד לו, רוצה שאני אדגים לך?״ הוא כבר יודע את התשובה.
״לא, אין צורך״
״יופי תהני עם לוקה נאיה המתוקה״ לך תזדיין. אני יושבת בסלון מנסה להתאפס על עצמי כשאני שומעת דפיקות בדלת. לוקה הגיע כל כך מהר? אני קמה לפתוח ורואה את לוקה כמו שחשבתי. הוא לבוש בחליפה מחויטת שלא תבייש אף איש עסקים. אני מסתכלת עליו, על העיניים הכהות שלו ששובות אותי בעומק שלהם, אני מבינה כמה התגעגעתי.
״את רוצה להמשיך לבהות בי חתולה? אני לא אתנגד״ אני מיד מתעוררת על עצמי ומחייכת אליו.
״אל תמציא לוקה״ הוא מרים ידיים כנכנע וצוחק. ״אתה צוחק עליי? לא יפה להתחיל ככה דייט״
״לא יכול להיות נאיה, את מודה שאנחנו יוצאים לדייט?״
״כן, זה לא מה שחשבת?״ אני מבולבלת.
״לא לא זה בדיוק מה שרציתי״ הוא פותח את הדלת ואנחנו מתקדמים לרכב. לבשתי שמלת סטרפלס כסופה צמודה שמגיעה עד לרצפה ואני רואה איך לוקה מסתכל עליי מאחורה.
״פאק נאיה אפשר לוותר על הדייט וללכת ישר למיטה״ אני מסתובבת אליו.
״אל תעליב אותי לוקה, אני לא זונה״ הוא מושך אותי אליו ולוחש לי באוזן.
״לא נאיה את ממש לא זונה, אבל את שלי. אז את מה שאני מחליט באותו הרגע״
״ומה אתה מחליט שאני עכשיו לוקה?״
״עוד לא החלטתי חתולה. אני חושב שאם תהיי ילדה טובה בארוחה תקבלי פרס״ הוא ממשיך ללחוש לי.
״אז זה תלוי בי״ אני מחייכת.
״זה תמיד תלוי בך, תזכרי את זה״ הוא משחרר לי את היד ומתקדם לרכב ואני נכנסת אחריו, מגורה מאד ורטובה אבל אני צריכה לזכור שיש לי משהו לעשות. אני יודעת שאני יוצאת הבן אדם הכי רע שקיים. לוקה ייפגע ממני מאד, אבל אני עושה את זה רק כדי לא לפגוע יותר. אנחנו שומעים שירים בנסיעה ובזמן שלוקה מרוכז בכביש אני מוציאה את המיקרופון הקטן מהתיק ומצמידה אותו למטה, לדלת של הרכב.