~27~

2.5K 92 5
                                    

~~
**נאיה**
אני קמה לאט כשיש אור בחוץ ומגלה כאב ראש חזק. אני מסתכלת סביבי ורואה את החדר של לוקה. אני במיטה שלו והוא ישן לצידי. הוא הציל אותי, לוקה הציל אותי. אני שנאתי אותו, נלחמתי ברגשות שלי אליו והוא הציל אותי. יכולתי למות והוא הציל אותי מהאנשים האלה. אני מחליטה לקום להתקלח, אני לוקחת חליפת טרנינג קצרה ונכנסת למקלחת ארוכה ומנחמת. כשאני יוצאת לוקה עדיין ישן, אני מוצאת את הטלפון שלי על השידה ליד המיטה, אני לוקחת אותו ויוצת מהחדר. הולכת למטבח. 15 שיחות שלא נענו מלוקה מאתמול. פאק. הוא בטח חיפש אותי כל הלילה. ויש עוד 3 שיחות שלא נענו הבוקר מקיילי. עכשיו 12 בצהריים, אני לא יודעת מתי נרדמתי אבל בדרך כלל אני קמה מוקדם. אני מחליטה להכין ארוחה לי וללוקה. אני מכינה חביתות וסלט ירקות, אני שמה שירים על גבוה מהטלפון ושרה איתם ביחד. אני שומעת צעדים ונבהלת, אני מסתובבת אחורה ואני רואה את לוקה נכנס למטבח במבט חצי ישן, עומד ומתבונן בי.
״הכנתי אוכל״
״אני רואה״ הוא ממשיך להסתכל עליי. מבולבל.
״אז אתה אמור לשבת ואני אביא לך הכנתי לשנינו״
״למה?״ הוא מזיז את אחד מהכיסאות ומתיישב.
״למה הכנתי אוכל?״
״למה הכנת -לי- אוכל״
״הא, כי מגיע לך״ אני אומרת כי זה מובן מאליו.
״זה לא כי היופי שלי כבש אותך?״ הוא מחייך ואני צוחקת.
״גם״
"גם" הוא ממשיך לצחוק. ״הא את רומזת משהו קטנטונת?״ אני מביאה לו צלחת עם חביתה סלט ולחם.
״כן אני רומזת שתאכל את האוכל" אני אומרת בחיוך ומוסיפה. "ואני לא קטנטונת, אם אני רוצה אני יכולה ללכת איתך מכות בקלות״ אני מחליטה לצחוק עליו.
״מכות?״ הוא צוחק, ממש צוחק עליי בקול. ״הא מותק, אני בספק אם תוכלי להרביץ לזבוב״
״הא כן? על מה אנחנו מתערבים אדון לא יודע ללכת מכות?״ אני מחליטה לקחת צעד קדימה.
״על מה את רוצה שנתערב, גברת מתעסקת בדברים שגדולים ממנה?״ ח ח ח לא צחקתי לוקה.
״אני רוצה לטוס רחוק מהעיר הזאת, תאילנד.. האיים הקאריביים, המלדיביים. כל דבר שקשור לאיים הולך לוקה.״ אני מחייכת.
״אין בעיה קיבלת תסמכי עליי״ הוא בא ללחוץ לי יד.
״ומה אם אתה תנצח?״ אני שואלת לפני שאני מסכימה.
״ילדה חכמה, זה כבר הפתעה את תראי לבד חתלתולה״ הוא אומר בביטחון מלא כאילו הוא כבר ניצח. אני לא אראה כי אני אנצח. "אם את יודעת ללכת מכות כמו כישורי השירה שלך אני לא דואג" הוא מחייך ואני נזכרת בסיטואציה לפני כמה דקות ששרתי את כל השירים והוא שמע את זה. אני מרגישה מובכת.
״אז מה אני צריכה לעשות?״ אני שואלת כדי להתחיל.
״את צריכה להצליח לתת לי שלושה אגרופים״ הוא אומר.
״זהו רק שלושה?״ אני מתגרה בו. הוא מושיט לי את היד שוב ואני לוחצת אותה, באותה השנייה אני מכניסה אגרוף יש לתוך הכתף שלו בלי שהוא שם לב.
״אוו אחת אפס חתולה לא יפה שלך״
״אסור לרמות?״ אני צוחקת בתמימות מזויפת.
״בטח שאסור לא לימדו אותך לשחק?״
״לא ידעתי שיש חוקים אדון לא יודע להפסיד בכבוד״
״דבר ראשון, בטח שיש חוקים. אני קבעתי אותם. דבר שני עוד לא הפסדתי ניצחת בקרב אחד לא במלחמה גברת לא יודעת לבשל״ אאוץ.
״לא יצא טוב?״ אני שואלת והוא קם להניח את הצלחת על השיש אחרי שטעם ביס מכל דבר.
״לא כנראה שבישול זה לא הצד החזק שלך אבל שבי אני אכין לנו לאכול״ אני מתיישבת ומחכה בזמן שהוא מכין לנו שקשוקה.

הגבר שלקח אותי Where stories live. Discover now