פרק 11-ההכשרה של דיווינה

265 12 1
                                    




נ.מ דיווינה

פקחתי את עיניי לצד הגבר שלי, לצד אהבת האמת שלי, הוא פקח לאט לאט את עיניו וראה את פניי מחייכות, "לראות אותך מחייכת זה מה שמשמח אותי" קול אמר והחל לנשק את צווארי ופי, "אני רוצה לחיות חיי נצח לצידך ולצד נטליה" אמרתי, והוא חייך חצי חיוך, "עדיף לך שלא" הוא החל לומר מעט בנוקשות,

"למה לא? אני רוצה את חיי הנצח לצידך ולצד נטליה, שנינו יודעים שנטליה גם תחיה חיי נצח בגלל שהיא חצי מכשפה וחצי ערפדית" המשכתי להסביר בניסיון לשכנע אותו, כאשר אני תופסת את צווארו ומפנה אותו לכיווני בכדי שיסתכל עליי,

"את מבינה שאם תשתני, אין דרך חזרה, נכון דווי?" הוא שאל בקולו הרך, "אני מבינה, ואני עומדת מאחורי ההחלטה שלי" עניתי בביטחון,

"אוךך דווי אי אפשר לעמוד בפנייך" הוא זרק ומשך אותי לחיבוק הדוק, תוך כדי שהוא מלטף את שיערי ברכות ומנשק את מצחי, "קול אני רוצה שאתה תנשך אותי" אמרתי בהחלטיות,

"מה?" הוא שאל בבילבול רב, "אני רוצה את הנשיכה שלך, לא של ערפד אחר" הסברתי בחדות,

"ואם אני לא אשלוט בזה, את יודעת מה קרה בפעם האחרונה כמעט נהרגת אם לא פרייה היית מתה" הוא אמר, והניף את ידו לביטול דבריי,

"בפעם האחרונה שזה קרה אתה לא נשכת אותי אלא שתית את הדם שלי, זה שונה ואני מאמינה שמאז אתה שולט בעצמך יותר ממה שאתה חושב" הזכרתי לו בחדות בעודי מרימה את נטליה ומרגיעה אותה מעט,

"בסדר עוד יומיים ירח מלא, אז נעשה את זה כדי שהשינוי ייקלט בתווי הדם שלך ובדנ"א שלך יותר טוב" הוא סיכם בהחלטיות ואני הנהנתי לחיוב, ונישקתי את פיו,

"אני אוהבת אותך קול מייקלסון" אמרתי ומשכתי אותו לחיבוק,

"ואני אוהב אותך דיווינה מייקלסון שלי" הוא אומר והחל לנשק את צווארי בתשוקה רבה...

נסעתי לסטודיו לריקוד ועבדנו על עוד נאמבר הפעם אני וקלאודין החלטנו לעבוד יחד כשותפות לנאמבר וביצענו ריקוד לשיר "human".

(תפעילו את השיר ותדמיינו שדיווינה רוקדת לצלילי השיר הזה💜)

עוד חודש נפתחים התחרויות שבו כל אחד יתחרה על תואר אחד על תואר הקפטן של הנבחרת שלו, המינוי מובטח לחמש שנים, "זאת ההזדמנות שלך דיווי" אמבר זרקה לי בניסיון לשכנע אותי, "טוב אמ" השבתי וגילגלתי את עיניי בחוסר חשיבות ועניין בכך...

ערב~
חזרתי הביתה לארוחת ערב מיוחדת שניק לא נתן עליה הסבר מיוחד, הוא רק דרש את הגעתי לארוחת הערב, לא הרביתי בארוחות משפחתיות בגלל קריירת הריקוד שלי,אלא אם כן הארוחות היו חשובות כמו זו למשל אז הייתי מבצעת השתדלות בכדי להגיע לארוחות ערב,

"טוב דיווינה, הסיבה שביקשנו בעיקר את נוכחותך היא בגלל זה" אמר פריש והגיש לי חתיכת טיטיניום מברזל עתיק, הבנתי את פירוש הדבר,

סיימתי את הכשרתי כעת אני ציידת מיומנת וצלפת מוכשרת, "וואו" אמרתי בפליאה וכולם החלו לחבק אותי לאחל לי מזל טוב על ההכשרה, "את הנסיכה שלי" קול אמר בעודו מנשק את פי, "כי אתה איתי כל הזמן" אמרתי וחיבקתי אותו חזק, והרמתי את נטליה על ידיי...

-סוף פרק 11-

התכלית שלי 1//המקורייםWhere stories live. Discover now