פרק 21-לא תמיד צעירים, אבל תמיד ערפדים

187 13 5
                                    



ערב~

נ.מ דיווינה

אני ניגשת לחדר ורואה פתק עם חבילה אני פותחת את הפתק ,"תלבשי את השמלה" אני קוראת בפתק ופותחת את החבילה ושמה את השמלה בידיעה שהיום מצפה לי הפתעה מקול, השמלה הייתה כל כך יפה בצבע לבן שמנת ומפוארת,הייתי המומה,

(בתמונה זאת השמלה של דיווינה)

הבנים לא היו באחוזה, מלבדי ומלבד נטליה ושאר הבנות שגם היו לבושות בשמלות מפוארות,

"חג מולד שמח!" כולן קוראות לי, "חג המולד שמח למשפחת מייקלסון!!" אני צועקת בכל האחוזה והן מצחקקות,

בחוץ חיכו לנו הבנים, ושתי לימוזינות, ונטליה ישנה כשג'וש שומר עליה,

כולם נכנסים ללימוזינה שחונה ראשונה, אני רוצה להיכנס ללימוזינה שחונה ראשונה,

"מלאך שלי את טועה הלימוזינה שלנו זו הלימוזינה השנייה שלנו רק לי ולך לבד" הוא לוחש באוזני, כשהוא הולך לכיוון דלת הלימוזינה ופותח לי אותה כמו ג'נטלמן,אני נכנסת ללימוזינה,

"אמרתי כבר שאני יותר מאוהב אותך?" קול שאל או יותר נכון אמר, "רגע תן לי לספור" אני מחזירה בציניות כשהוא מחבק אותי, "הגענו אהובה" קול פתח לי את דלת הלימוזינה והושיט את ידו לכיווני, החזקתי בידו ויצאתי מהלימוזינה, ומול עיניי אני רואה אולם נשפים ענק וכל כך יפה,

"חג מולד שמח מלאך" קול לוחש שוב באוזני ואני מנשקת אותו, כולנו נכנסים לאחוזה, השיר הכי אהוב עליי ועל קול מתנגן השיר "Just a dream" ואנחנו רוקדים לצלילי המוסיקה.

(תפעילו את השיר)

נ.מ קול

"את התכלית שלי דיווינה מייקלסון, ואני לא מתחרט על שום רגע איתך, את ונטליה הכוח שגורם לי לקום ולשרוד יום נוסף בעולם הזה, אתן הדבר הכי אמיתי שיש לי ונותר לי בלעדיכן אני כלום אתן הדבר הטהור היחידי שיש לי" אני אומר ומחבק חזק את דיווינה ומנשק את מצחה ומלטף את שיערה...

נ.מ הופ

אולי אנחנו המקוריים, אולי אנחנו ערפדים ומכשפים אבל דבר אחד אני יודעת, מייקלסון זה מי שאנחנו ושום דבר לא ימנע את עצם היותנו המקוריים.

זה סיפור אחד על מכשפה יפת תואר ועל ערפד חסר שליטה, שמבין דבר אחד ברגע שעיניהם של השניים נפגשים, הם לא יכול דקה בלעדיה והיא לא יכולה דקה בלעדיו,

היא מכשפה הוא ערפד מקורי אהבה חסרת גבולות שבתוכו כוללת גם נסיכה קטנה וחמודה.

כולנו עברנו הרבה כולנו, נאלצנו להתבגר מהר מידי לתוך המערכה הזאת והכל התחיל לפני יותר מאלף שנה מארבעה אחים לנצר של שושלת מייקלסון שהובילו אותנו לכל רגע בחיינו,

היינו צעירים וזה עבר התבגרנו והחכמנו רק מכל רגע ושלב בחיינו...

-סוף פרק 21-

התכלית שלי 1//המקורייםDonde viven las historias. Descúbrelo ahora