השמלה האדומה הזאת

26. פרחים

היא סיימה את ארוחת הצהריים שלה וחזרה למשרד, כשחזרה למשרד. היא תהתה אם עליה להמשיך להגיב בצורה כה חמורה על מה שעשה סטיב או שהגיע הזמן להמשיך הלאה, היא הייתה אמורה להתפשר ולסלוח במיוחד עכשיו שהיא עומדת להתחתן אתו, זה מה שמצופה ממנה כאישה של הבית לשמור על שלום בית.

כאשר היא נכנסה למשרד ועברה דרך שולחן המזכירה שלה היא אמרה לה שיש לה על 5 הודעות מסטיב.

אמה אמרה "תודה ג'ולי, אני אטפל בזה" והיא פסעה את הדלת למשרדה.

היא ישבה על הספה הסגולה שלה במשרדה וחשבה עם עצמה לרגע מה היא עומדת לעשות. היא באמת אוהבת את סטיב והוא הוכיח לה כי יכולה להיות אהבה אחרת אחרי ג 'ו הוא היה המערכת היחסים הראשונה הבוגרת  ואמיתית מאז שג'ו. וסטיב  היה הגבר היחיד שהיא נתנה לו להיכנס אל ליבה אחרי ג' ו. ועכשיו היא לא ידעה מה היא צריכה לעשות בפעם הראשונה בחייה.

"הלוואי שהיית כאן ג'ו!" היא חשבה לעצמה "אתה תמיד יודע מה להגיד לי שאני צריכה את העצה שלך כל כך עכשיו, או אולי אם לא היית עוזב אותי ככה לא הייתי עם הבעיה זו"

היא התייפחה מעט וקמה על רגליה לעבר פינת הקפה. היא הרגישה שראשה מתחיל לכאוב מכל המחשבות שהתרוצצו בראשה והחליטה להכין לעצמה קפה שחור חזק. היא לקחה את הקפה החם איתה והניחה ליד השולחן שלה, היא ניסתה לעבוד ולגמור מה שהיא צריכה לעשות, אבל דעתה לא היתה שם, היא החליטה לקצר את עבודתה מוקדם באותו יום והיא נסעה חזרה לבית הוריה.

היא חנתה בחוץ וניגשה לדלת הכניסה, פתחה את הדלת עם המפתח שעדיין היה בצרור במפתחות שלה, אף אחד לא היה בבית אך אמא שלה השאירה לה פתק שאומר "אמא, הלכנו למכולת אנחנו חוזרים ב -6 בערב, אוהבים את אמא ואבא" .

אוקיי היא חשבה לעצמה אולי זה הזמן המושלם לעשות מקלחת ארוכה וליהנות השקט, היא הלכה לכיוון החדר שלה על מנת לקחת את הפיג'מה שלבשה בלילה וכאשר היא פתחה את דלת חדרה היא ראתה זר פרחים ענקי. 

זר פרחים גדולים של ורדים אדומים  24 ורדים ליתר דיוק ומעטפה שהונחה לידם סגורה. היא יודעת שהפרחים היו מסטיב, והיא הניחה חיוך על פניה, פתחה את המעטפה וקראה "כל שעה שאת לא איתי אשלח לך פרח, כך שלעולם לא תשכח כמה יפה ומתוקה את כמו פרח הוורד עשיתי טעות - אני מצטער אני אוהב אותך יותר מהחיים עצמם ואני יודע שטעיתי, בבקשה תחזרי הביתה, אני מתגעגע אליך, אני אוהב אותך - סלחי לי -אוהב-סטיב.

נ.ב- אני אמשיך לשלוח לך פרחים עד שתתקשרי לטלפון שלי או תדבר איתי ".

היא החזיקה את הפתק קרוב ללבה וחשה שהדמעות מתחילות לזרום על לחייה. היא התרגשה כל כך מרגישותו אליה, שהוא זיהה את הטעות שלו והכי הרבה שאהב אותה כל כך ולא הפסיק לרדוף אחריה במשך עשרים וארבע השעות האחרונות. היא החליטה להתקלח ולהתרענן ואז להתקשר אליו.

אחרי שיצאה מהמקלחת רעננה ולבקשה את הפיג'מה שלה היא ניגשה לסלון והתיישבה על הספה, היא תפסה את הטלפון הנייד שלה וחייגה את המספר של סטיב.

הטלפון אפילו לא צלצל פעמיים והוא ענה מיד בקול מפוחד מעט, "את שם?, את חוזרת?, אני מתגעגע אליך,  אני רוצה לנשק אותך! "היא צחקקה קלות וענתה בקול רגוע "היי סטיב, מה שלומך? תודה על הפרחים הם מריחים כל כך טוב"

סטיב: "תחזרי כבר!! אני לא יכול עם השקט הזה בבית אפילו לבלגן שלך בבית אני מתגעגע , אני לא יכול להיות בלעדיך את  משלימה אותי אני אוהב אותך אמה"

אמה, "טוב, חשבתי על מחר אחרי העבודה אנחנו יכולים לאכול בחוץ  ביחד ולדבר .."

סטיב, "בסדר, אני אכין לנו ארוחת ערב מחר. מחר בשעה 8:00  תבואי ישר מהעבודה ואני מבטיח לך נדבר"

אמה:  "אני לא יודעת אם אני רוצה לחזור הביתה בגלל זה אמרתי"נאכל בחוץ "סטיב"

סטיב: "קדימה אמה בואי, זה רק ארוחת ערב ואם תרגישי שאת רוצה ללכת אחרי אני לא אחזיק אותך בכוח בניגוד לרצונך בבקשה בואי לבית ונדבר" 

Ema: "בסדר סטיב, ארוחת ערב מחר בשעה 08:00 בדירה שלנו, שיהיה לך לילה טוב"

סטיב: "לילה טוב יקירתי"

היא ניתקה את השיחה והניחה את הנייד לידה. היא הרגישה התרגשות לקראת ארוחת הערב אבל עדיין הרגישה קצת מפוחדת.