השמלה האדומה הזאת

30. יום החתונה

יום החתונה מגיע.

היא התעוררה ושמעה קולות שהגיעו מהמטבח, היא הלכה לראות מה קורה וכשהיא נכנסה למטבח, כל המשפחה שלה הייתה שם.

אמא שלה, אבא ו 2 החברות הכי טובות שלה היו שם.

ברגע שהיא נכנסה למטבח הם מעקו לעברה בהתרגשות "את מתחתנת היום" וזרקו עליה עלי כותרת לבנים ריחניים, מסורת המסמלת טוהר, התחלה נקייה ופרק חדש בחיים עבור הכלה ביום חתונתה. היא היתה כה נרגשת בזמן שכולם חיבקו אותה בחיבוק אוהב וחם. היא הלכה להתכונן ללכת לסלון הכלות עם שני חברותיה  שליוו אותה והפתיעו אותה.

 הם התארגנו יחד איתה באותו יום בסלון הכלה. היא חשה שהיא ביום ספא מפנק עם חבריה. הם טבלו בג'קוזי ואז הגישו להן ארוחת בוקר מפנקת. בשעה 11 בבוקר הן הלכו לאולם הגדול שבו כל הכלות התארגנו.

אמה נכנסה לחדר הגדול ולמרות שראתה את החדר הזה לפני הוא עדיין נראה לה כמו חלום.

היו לה ספקות בקשר לחתונה הזאת, אבל היא אמרה לעצמה כל הזמן לעצמה שהיא פשוט נרגשת ושזה טבעי.

מעצבת השיער סידרה לה תסרוקת אסופה עם כתר קטן ולאחר מכן היא שמה את השמלה עליה. היא נראתה מדהים ממש כמו נסיכה והיא הרגישה כמו נסיכה.

היא הסתובבה בשמלתה והיא התרוממה אל האוויר היא הרגישה כמו ילדה קטנה. היא נגעה בבד והתפעלה מן התחרה הלבנה הרכה. זה היה כל כך יפה שהיא לא יכלה להאמין שמישהו ישב ורקם את התחרה בעבודת יד. היא ראתה בתחרה בתחתית השמלה  פרח לבן שושן צחור האהוב עליה כל כך  היא העבירה עליו את אצבעותיה וג 'ו עלה במחשבתה. היא חשבה לעצמה כמה היא הייתה רוצה שהוא יהיה החתן אך היא ידעה שהוא עזב ללא התראה את חייה ושהמציאות שלה היא סטיב.

גברת לופז  נכנסה לחדר באותו ושאלה אם היא רוצה מים קרים. "כן, בבקשה, אני רוצה לשתות כוס מים קרים, " אמה ענתה והגברת ויצאה מהחדר. אמה הביטה בשושן שרקום על שמלתה ותהתה למה הוא ג'ו לא חזר חזרה או מה שקרה לו.

היא חשה מחנק בגרון ואיך שהדמעות מצטברות בעיניה והיא אילצה את עצמה להפסיק לחשוב עליו ושזה היום המאושר שלה והיא צריכה להיות מאושרת.

כעבור שעה סטיבן בא לאסוף אותה, הוא הביט בה ואמר "וואו את נראית מדהים אהובתי, אני לא יכול לחכות עד שתהיי אשתי". הם עזבו את הסלון ונכנסו למכונית, השעה הייתה שעת אחר צהריים מאוחרת והיתה תנועה בכביש הראשי. אמה הסבה את מבטה מהחלון ותהתה אם היא עושה את הדבר הנכון, היא הרגישה תחושה מוזרה של רעד בגופה והיא ניסתה לנשום ולהירגע.

45 דקות לאחר מכן הם הגיעו לאולם הנשפים הגדול כאשר כל האורחים מחכים להם. היא עלתה במדרגות, בלי שאיש יראה אותה ונכנסה לחדר המנוחה של החתן והכלה. החדר היה קטן  עם חלון שמצד האורחים הם רואים מראה אך מצד הכלה והחתן הם רואים הכל, כך שהיא יכלה להסתכל על האורחים שלה אבל הם לא יכולים להסתכל עליה הם פשוט רואים מראה. בחדר הקטן הייתה ספת עור לבנה ודלת כהה המובילה לשירותים פרטיים.

היא ניגשה לחלון והביטה החוצה ואמרה לעצמה: "כל זה בשבילי זאת מסיבה בשבילי אני לא מאמינה שבעוד כמה רגעים אני אהפוך מעלמה לגברת". 

נקישה על הדלת, היא קפצה במקומה "כן?" "אמה פתחי לי את הדלת מותק זאת אמא" היא פתחה את הדלת ואמא שלה ישר החלה לבכות "אהבתי הקטנה שלי כל כך יפה, תראי אותך! את הנסיכה הקטנה שלי !! אני לא יכולה להאמין שאת מתחתנת" היא חיבקה אותה חיבוק חם וגדול ואמה הרגישה שגם היא עומדת לבכות, אמרה לה קרול "לא לא לבכות חיים של אמא היום לא לבכות גם אם אלו דמעות של שמחה"  אמה נופפה בידה על פניה כדי שהאוויר ינגב את עיניה.

ה DJ ניגן  שיר שהם הסכימו קודם, והיא ידעה שהזמן כמעט הגיע . "אוקיי אמא בואי נלך למטה הגיע כמעט הרגע" והיא פתחה את הדלת לאמא שלה, היא הלכה רגע לשירותים והעיפה מבט מהיר במראה על עצמה תיקנה מעט את האיפור שלה והסתובבה לעבר הדלת תוך כדי כשהיא נושמת נשימה עמוקה.