45. השקט שלפני הסערה

327 16 0
                                    

הרגשת הג'ל החמים על הבטן לא היה החלק האהוב על אמה באותו הזמן אבל לא היה איכפת לה היא קראה לסטיבן לבוא לעמוד לידה והוא פסע מעבר לפרגוד ונעמד לידה בזמן שהיא על מיטת המטופלת.

הרופא מרח את האולטראסאונד והחל להסתכל בצג אמה ראתה לרגע את השקית הקטנה שראתה פעם קודמת ואת הסוכריית המנטה הקטנה שכבר לא הייתה קטנה אלא כבר בגודל של שזיף קטן הרופא מדד את גודל העובר וקבע שהוא מתאים לשבוע 12+3 ימים אמה אמרה שהיא בשבוע 13+2  הכל קרה כל כך מהר הרופא לחץ על הלחצן וביקש מהאחות לקרוא לרופא השני שהוא מנהל מחלקת יולדות בבית החולים ובפעם בשבוע עבד במרפאה האיזורית להריון בסיכון גבוה לא עברה דקה והרופא השני נכנס.

הרופא הבכיר והרופא הרגיל מילמלו בינהם מילים מעולם הרפואה ואז הרופא הבכיר לקח את מוט האולטראסאונד וניגש לאמה שכל אותה עת שוכבת על המיטה וסטיבן לא מבין מה הולך עומד בשקט לידה "שלום אמה קוראים לי ד"ר רוזנברג אני מנהל מחלקת יולדות בבית החולים הסמוך, עמיתי כאן ביקש ממני לערוך לך בדיקה מקיפה את מרשה לי?"

"כן בטח," ענתה אמה והתחילה להרגיש שמשהו לא בסדר

הוא שם את המכשיר ושוב מדד אמה הסיתה את ראשה לאחור לעבר המסך ראתה את השקית הקטנה שבתוכה יושב שזיף אבל הוא לא מהבהב!!!!

"למה הוא לא מהבהב?!?!?!?! הכל בסדר?!?!?" אמה התחילה לשאול בלחץ 

" שניה אני אענה לך על הכל רק תני לי לבדוק פה משהו שאני אהיה בטוח

"אבל הוא הבהב פעם קודמת מה קורה פה?"?!?!?!?! 

הרופא הבכיר לקח נייר ניגוב וניקה את מוט האולטראסונד והחזיר אותו למקום. הוא פנה לאמה ואמר לה "גברת וייט לעובר שלך אין דופק"

"מה?! לא!!!!! ענתה אמה בהפתעה מלאה בחוסר אמונה

"גברת וויט אני יודע שזה קשה לשמוע אבל זה מאוד שכיח אצל נשים לא לשרוד את הסמסטר הראשון של ההריון , העובר שלך מתאים לשבוע 12 שבועות ושלושה ימים. לצערי איבדת את העובר שלך."

"לאאאאאאאאאאא!!!!!!!" אמה זעקה זעקת שבר מלאה בבכי כלא רוצה להאמין שהרגע הזה כרגע קרה לה. היא לא תיארה לעצמה שדבר כזה יכול לקרות לה שמאושר מוחלט היא תעבור ליגון ואובדן.

בבקשה נגבי את עצמך וקחי לך רגע אני אחכה לך בשולחן מעבר לפרגוד.

סטיב עזר לאמה להתרומם מהמיטה ונתן לה פיסת נייר הוא היה בשוק בדיוק כמוה ולא ציפה לדבר כזה בכלל. שניהם ניגשו מעבר לפרגוד והתיישבו אמה נטלה פיסת טישו והתייפחה היא הייתה כל כך עצובה שלא יכלה להכיל את הרגע הזה סטיבן לקח את המושכות בידיים 

"אז מה עכשיו דוקטור?"

הרופא: " בשלב כזה מוקדם הגוף ידחה את העובר וייקח עד שבועיים שהוא פשוט ייפול לבד מהגוף"

אמה הרימה את העיניים הדומעות שלה וענתה לו :" אתה מצפה שאני אסתובב במשך שבועיים בידיעה שיש בתוכי תינוק מת שצריך לצאת כל שניה!!!???"

"אני מבין שזה קשה האובדן והשינויים ההורמונלים בגוף אבל ברגע שההריון פסק הגוף יודע להפסיק לייצר הורמון הריון והוא דוחה את ההריון מהגוף זה הליך טבעי וביולוגי של גוף האדם, ישנה עוד אופציה שהיא נטילת כדורים שגורמים ל"צירים" מלאכותיים ובעצם מדמים לידה מה שגורם להפלת העובר יש בזה סיכון כמו שכל דבר ואופציה שלישית היא גרידה שזה בעצם מתבצע בחדר ניתוח הרדמה מלאה ששואבים את כל שק ההריון ומנקים את חלל הרחם כך שאת  מתעוררת להתאוששות עם דימום קל יחסית."

לא עברה שניה משסיים הרופא את דבריו ואמה ענתה לו "גרידה ועכשיו!!" אני לא מוכנה להסתובב עוד שניה עם הידיעה שיש בתוכני תינוק מת!"

הרופא: "זה עובר"

אמה :" זה תינוק!! וזה היה התינוק שלי!!"




השמלה האדומה הזאתDonde viven las historias. Descúbrelo ahora