היא פסעה במסדרון ועקבה אחרי הדלתות הירוקות 31...32...33.. כל צעד וצעד הלב שלה פעם יותר יותר חזק. היא לא ידעה מול מה היא תעמוד או מה מצפה לה מבעד לדלת אבל היא לא יכלה לסגת היא חיכתה כל כך הרבה לרגע הזה .
35 היא נעצרה.
ביד רועדת היא הכניסה את המפתח לדלת הירוקה וסובבה היא פתחה והיה חשוך היא גיששה ומצאה את מתג החשמל -אור.
היא הסתובבה ונדהמה ממה שראו עיניה .
הכורסא של ג'ו שהייתה מונחת בסלון שהיא כל כך אהבה לשרוץ עליה הייתה מונחת שם באמצע היחידה הריקה ועל הקיר הייתה תלויה התמונה מחדר השינה של ג'ו התמונה של העצים שהיא בהתה בהם באותו לילה קסום. היא התקרבה לכורסא וראתה מכתב מונח עליו ושוב בכיתוב "אמה".
ורד לבן יבש היה מונח על המכתב ופתק קטן צורף אליו "אני יודע שאת אוהבת שושן צחור לבן אבל הם לא מתייבשים יפה הם נרקבים ולא ידעתי אם תמצאי את המכתב הזה בכלל אז ורד לבן בשבילך " היא התיישבה על הכורסא שעטפה את גופה היא בהתה בתמונה לרגע ופתחה את המכתב.
היא כבר זיהתה את הכתב..
"אמה שלי,
אני יושב ביחידה הסגורה על הכורסא שכל כך אהבת וכותב לך,
אני מניח שאם את קוראת אותו זה אומר שהצלחת לעלות על עקבותי שלא מובילות לשום מקום ועדיין מובילות אלי.
ניסיתי להתקשר אלייך אך המספר שלך לא זמין , עברתי בדירה שלך אך את כבר לא גרה שם גם הכתובת שהייתה זכורה לי של הורייך התבררה כלא נכונה נראה שעזבת את השכונה כי הבחור מבית הקפה למטה וגם בעל המכולת אמרו לי שלא ראו אותך כבר למעלה משנה.....
חיכיתי לך בפארק במשך שעות אפילו הבאתי לך מסטארבאק קפה מוקה שוקולד לבן שאת כל כך אוהבת... בשעה שתיים בבוקר הקפה כבר היה קפוא וגם אני כבר לא עמדתי בקור .
את לא באת.
אני תוהה אם התפספסנו או שהמשכת בחייך, אני מבין אם כן בכל זאת נעלמתי בלי הסבר ועדיין היה לי כל כך הרבה לספר לך שלא יכולתי אז...
אני תוהה אם היה או יש או יכל להיות עתיד לנו, אני תוהה וחולם אותנו כל יום מרגיש וחי אותנו וגם בוכה...
אני מצטער על הכאב שגרמתי לך, הלוואי ויכולתי לתקן את הכל. הלוואי ויכולתי להריח אותך שוב, להחזיק להרגיש את העור שלך נוגע בשלי את השפתיים שלך מחשמלות את גופי...
מה שהיה לנו זה משהו לא מהעולם הזה, אני מרגיש שזה משהו של פעם בחיים. אבל כנראה שזה לא נועד לגלגול הזה.
אני מבקש ממך לשמור לי פינה חמה בלב ולנצור את הזכרונות היפים שלנו, את השיחות העמוקות והמבטים לעומקים בלי ידועים.
אני לא יכול לתת לך פרטים ליצור עימי קשר זה עדיין לא בטוח.
אני מצטער על הכל,שוב.
אוהב אותך ואמשיך לאהוב עד סוף ימי.
ג'ו.
נ.ב-
באותו לילה קסום בדירה שלי את לא שמת לב אבל השקפתי בך מבעד לדלת בזמן שבחנת את החדר שלי לראשונה, המבט שהיה לך בעיניים שהבטת בתמונה היה שווה יותר מזהב את כל כך נהנת מהעומק שבתמונה ואני בטוח שהפלגת לך בדמיון למקום קסום כזה. אני משאיר לך אותה כזיכרון מתוק לזכר הימים שלנו.
אני מקווה שיום יבוא וניפגש שוב."
שוב דמעות הציפו את אמה בזמן שהיא על הספה הישנה והאהובה שבילתה בה כל כך הרבה.
,הוא עזב ולתמיד!!!" היא אמרה לעצמה מבינה שזה הקלוזר שלה אבל לא לזה היא ייחלה לא לזה ציפתה או חלמה.
היא יצאה מיחידת האיחסון נעלה אותה וניגשה למשרד."המפתח שלך" היא הסתכלה עליו והוא המשיך "היחידה תיסגר בעוד כמה חודשים ובמקרה ולא ידרשו בה כל תכולתה תעבור לצדקה זה מה שרשום בפרטי היחידה" "תודה" היא אמרה המומה ויצאה מהמשרד לכיוון הרכב שלה. היא נסעה לבית שלה ושל סטיב הוציאה את שני המכתבים של ג'ו ובהתה בהם .
"מה עכשיו?!" הגעתי שוב למבוי סתום קיבלתי סימן חיים שלא הוביל לכלום.
ESTÁS LEYENDO
השמלה האדומה הזאת
Romanceסיפור אהבה בלתי אפשרי בין גבר ואישה. במי אמה תבחר שגבר אחד שייך למחשבה וגבר אחד נמצא בליבה?! מותחן רומנטי סוער על גבול האירוטי. זהו כרך אחד מתוך שניים בסדרה. אל תשכחו להצביע ולהגיב.
