הביקור 🌍 💫

פרק 34 - זר משום מקום 👀

״עדי בואי נלך לים.״ דנה ישבה איתי בספסל בית הספר.
״מה היום?״ הבטתי בה.
״לא, אז בעוד מיליון שנה.״ היא הרימה את קולה.
״לא קצת הלכת רחוק מידי עם הזמן?״ שאלתי צוחקת.
״לא, זה הזמן שבחרתי יש בעיות?״ אחת מגבותיה עלתה.
״לא הכל טוב, פשוט יכולת להגיד שנה שנתיים את
יודעת...״ המשכתי לצחוק מתגובתיה.
״האם זה משנה מתי לומר את קמות הזמן?״ שמעתי את קולו שאת פן דרך התיק.
״פן!! מה אתה עושה פה? אמרתי לך להישאר בבית נכון?״ הבטתי על התיק בו פן הוציא את ראשו.
״אם הייתי נשאר בבית זה היה משעמם מידי, רציתי קצת לצאת לאוויר בשביל הנפש.״ הוא הריח את האוויר הלך.
״תגיד אתה רציני? אם אתה רוצה לצאת אין לי בעיה להוציא אותך למקום מסויים, אבל לא לבית הספר! יש יותר מידי ילדים פה מה אתה לא מבין?״
״תריחי את הריח המתוק שיוצא מין האוויר הטוב הזה.״ הוא המשיך להריח והפעם יותר חזק.
״זה הריח מהקפטריה, יש שם מזרקת שוקולד.״ דנה אמרה והסתכלה לכיוון הקפטריה.
״מה?! שוקולד!!! אני רוצה שוקולד, עדי, תקני לי, פליז...״ פן אמר והמשיך להריח את הריח החזק של השוקולד המתוק.
״חשבתי שאתה רוצה להריח את הריח של האוויר הטוב.״ הבטתי בו וגלגלתי את עיניי מהשטויות שיצאו לו מהפה.
״זה יותר טוב מאוויר טוב, אני רוצה את זה.״ הוא הצביע על מזרקת השוקולד שהונחה על שולחן הצמוד לקפטריה.
״אני לא קונה לך, זה עונש על זה שבאת בלי לומר לי.״ ניסיתי להכניס אותו חזרה לתיק למרות התנגדותו.
״מסכן, אולי תקני לו? זה אירוע חד פעמי, לא יהיה את זה עוד הרבה זמן בבית ספר, תני לו להנות קצת.״ דנה ניסתה לשכנע אותי.
היא תמיד הייתה רחמנית יותר במיוחד לפן.
״הוא נהנה יותר מדי.״ עניתי לה, לפעמים פן צריך להבין מה זה לא, הוא כל הזמן חייב לקבל כן ממני.
אין לי בעיה לתת לו כמה שיותר ואני אפילו שמחה לתת לו, אבל הוא לא עושה כלום.
הוא לא מקשיב לדברי כשאני אומרת לו שאסור לעשות משהו מסויים לפעמים הוא מאוד מגושם, ולכן זה מסכן אותנו. לאחר מכן אני צריכה לפתור את הכל כמעט לבד...
פן הוציא את הראש מהתיק ודנה הסתכלה עלי במבט מתחנן. הסתלכתי על פן וגם הוא עשה לי את המבט החמוד שלו.
לא יכלתי שלא לסרב להם...
״טוב, בסדר, אבל זאת הפעם האחרונה שלך שאתה לא מספר לי שאתה נכנס לתוך התיק בלי לידע אותי!!״ הבטתי אליו ברצינות.
״כן, כן, מבטיח, עכשיו תקני לי בבקשה.״ הוא ניסה למהר אותי לקפטריה.
הלכתי לקפטריה וקניתי לו את מה שהוא רצה כל כך אחרי הרבה זמן שילדים עמדו בתור ודחפו אחד את השני.
״קח.״ התיישבתי על הספסל מעייפות.
״תודה עדי, אני חייב לך!״ הוא חייך והתחיל לאכול את השוקולד החם.
״אז מה החלטת? בא לך ללכת לים היום? גם פן מאוד יהנה להיות באוויר המלוח הזה.״ דנה אמרה כשהלכנו בדרך יזרה לכיתה לשער של בית הספר.
״מממ...אין לי בעיה.״
״סבבה, ב 14:00? ניפגש ליד האוטובוס.״ היא הצביעה על שעון היד שלה.

הסתיים בית הספר אחרי מספר שעות ארוכות של ישיבה על הכיסא.
נפרדתי מדנה בשער והתקדמתי לכיוון הבית שלי.
לאחר הליכה קצרה של 10 דקות בערך הגעתי לבסוף הביתה.
״איזה כיף! הולכים לים!״ אמר פן בהתלהבות רבה.
הוא חייך אליי וחייכתי חזרה.
התחלתי להתארגן, שמתי את הבגד הים הביקיני השחור והחלק שיעקוב קנה לי שהיינו בקניון ביחד.
לבשתי מעליו את השמלה הפרחונית הכחולה ואספתי את שיערי לקוקו גבוה.
אחרי שהכנתי את הדברים שאני צריכה לתוך התיק יצאנו אני ופן לכיוון תחנת האוטובוס.
דנה הגיעה עם התיק הגדול שסחבה על גבה ושמלה לבנה המגיעה עד לברכיה עם כתפיות.
״לא פספסנו את האוטובוס, נכון?״
״לא, אל תדאגי״
האוטובוס הגיע, הכנסתי את פן לתוך התיק שלי ועלינו עליו.
ישבנו בשני המושבים האחרונים וחיכונו לתחנה שהיינו אמורים לרדת בה.