(ננטש)קוסמים וחצויים- עולמות נפגשים

מה זה כבר קצת פחד?

-אותו יום של הבוגארט-

נ.מ. פרסי

פרסי קם מהמיטה אחרי לילה שלם של סיוטים על המקום ההוא,

הוא ירד בשקט למטה והתיישב על כורסא, אחרי כמה דקות גם שאר החצויים באו ואפילו ג'יני הגיעה ודיברה קצת עם ג'ייסון ואז הלכה, היום היה היום הראשון שלו והאמת שהוא התרגש, כאילו איזה מגניב זה יהיה אם הוא יוכל פשוט ולהגיד כמה מילים ולנצח מפלצות, לחזק את ההגנות על המחנה, לשפר את הדיסלקציה שלו ובכללי פשוט לעשות לעצמו את החיים יותר קלים,

זאת אומרת הוא לא חשב שהקוסמים לא עברו כלום בחיים שלהם אבל היה ברור לפרסי שמה שהם עברו היה הרבה פחות גרוע משלו, 

והאמת זה היה יכול להיות מדהים פשוט לנופף בשרביט ואז יגיע עליו צלחת של עוגיות כחולות, או אולי לעשות טריקים מגניבים או מתיחות (האחים שוד ניסו לגרום לפרסי לאהוב מתיחות והוא ממש התלהב, אנבת'... פחות).

אחרי שהארי קם וירד לאכול עם רון והרמיוני, פרסי ואנבת' התחילו לדבר על כל מה שילמדו ולעבור על המערכת שעות (או בקיצור פשוט לתת לאנבת' לקחת לו את המערכת ולומר לו מה יש לו בזמן שהוא שופך מלא סירופ על הפנקייק שלו ולפי אנבת' הוא "מטביע" אותם).

אחרי האוכל הם הלכו לשיעור ונכנסו יחד עם הארי, רון והרמיוני, הם התיישבו מאחורי הכיתה לא בטוחים מה לעשות, אבל אז האישה\צפרדע ורודה התחילה לדבר ופרסי כמעט נרדם, 

בסוף אנבת' אמרה לו שהם הולכים להתמודד עם יצור בשם בוגארט שמראה לך את הפחד הגדול ביותר שלך, ברגע שהיא אמרה את זה צמרמורת עברה בגופו של פרסי, הפחד הגדול ביותר שלו? מול כולם? הוא בטח יגרום לקוסמים לחשוב שהוא איזה משוגע או משהו ולחצויים הוא בטח יגרום לבכות או משהו, פרסי חשב בעצב והתחיל למנות לעצמו רשימה של דרכים להתחמק מהשיעור ולפני ששם לב אנבת' צרחה.

הוא מיהר לחבק אותה ולהרגיע אותה ואז ראה שזה בגלל עכביש ענקי וכמעט נשם בהקלה כשהבין שאין שם אויב פוטנציאלי ואז הגיע תורו של פרסי,

אנבת' אמרה לו "תיזהר" הוא חייך אליה ואמר "תמיד", הוא ידע שהוא לחוץ אבל ניסה לא להראות לאחרים שמשהו לא בסדר כדי שלא ידאגו לו גם הם.

הוא התקרב ל... לדבר הזה בחיוך ואז הפחד התפשט מחזו עד לקצות אצבעותיו ברגליים, כל סנטימטר בגופו ממש צעק לברוח משם אבל פרסי היה משותק וידע שלא משנה כמה נורא הוא לא יוכל לברוח, הוא ידע שהאחרים בוהים בו, הוא ידע שהם מחכים לראות מה יעשה.

בהתחלה הוא ראה את כולם מתים וזה היה נורא, הוא הרגיש כמו מין כאב בחזה וידע שהוא לא יהיה מסוגל עוד הרבה זמן לפני שינסה לברוח אבל למזלו (לא באמת מזל אבל עדיין), זה השתנה,

ברגע שהוא ראה את ביאנקה הוא הרגיש כאילו הלב שלו עוד שנייה יפסיק לזוז, הוא יכל להרגיש בדמעות של חבריו מאחוריו ואז לאט לאט התחילו להופיע כל האנשים שפרסי האשים את עצמו במותם, הם אמרו כל מה שיכלו כדי לערער אותו ובשלב מסוים פרסי מצא את עצמו על הברכיים בוכה, אבל משותק כאילו הוא לא מסוגל להפסיק להסתכל,