בספרים תמיד מתארים תשוקה ולהט והרגשת עליונות. השפתיים של כפיר אומנם רכות, אבל הן לא מספיקות בשבילי. אני רוצה את השפתיים שלו בצורה אחרת, שאני לא יודעת לתאר.
ולא מנסה.
יש מחשבות שאני מנסה לקבור.
זה כיף לי, זה לא מספיק אבל זה נוטל נתח ממטען הלחץ שלי וזה פורק ממני קצת מתח. אני מתנשפת. הידיים שלו עדיין על המותניים שלי, אני לא יודעת מה הוא אמור לעשות עכשיו. בספרים הן תמיד מחליקות לכל מיני מקומות.
הוא עוצר את הנשיקה ומביט בי. "איך אני?"
"טוב." אני ממלמלת. עיני עצומות ואני שקועה בזה כרגע. אני מרגישה את השמש מעקצצת על עורי ואוהבת את זה.
"מעולה." הנה הוא ממלמל ושוב שפתיו מוצאות את שפתיי.
"חברים." קול קוטע אותנו ואנחנו ממהרים להתנתק.
"מה?" כפיר שואל את ליאור שמתקרב כשבידיו שק חפצים.
"מכינים אוכל או מה?"
"אוכל." אני מחייכת ויוצאת מהמים.
פתאום אני שוב מרגישה עירומה. כאילו המים היו גלימתי ועכשיו השארתי אותה מאחור. אני מרגישה חשופה. אבל לפחות פיסות הבד שלגופי אינן לבנות. תחתוני שחורים וחזייתי בצבע בורדו כהה.
ליאור מוציא מתוך השק מחבת, גפרופים וקרטון חלב שאין לי מושג מאיפה הוא הביא. אחר כך הוא מוציא גם סדין לבן ומושיט לי. "חשבתי שתרצי להתכסות."
"מאיפה הבאת את כל זה אחי?" כפיר שואל בהתפעלות כשהוא מציץ לרגע בתכולת השק.
"היה לי." ליאור ממלמל ואני יודעת שהוא משקר. ראיתי את תכולת התיק שלו קודם לכן, בערב היום הראשון.
"אלוף." הוא טופח על שכמו.
אני מכסה את כתפיי בסדין ומרגישה טיפה טוב יותר. מוגנת יותר. ליאור מביט בי במבט ארוך בזמן שאני פותחת את קרטון החלב. אני תוהה לעצמי אם זה בגלל הדרך שבה אני עושה את הדברים או סתם כי הוא חושב עלי אחרת עכשיו בגלל כפיר.
"יש לך עגבניות?" אני שואלת את ליאור בזמן שהוא מתחיל לחתוך את הבצל ומדליק אש מתחת למחבת. יש לו גזייה קטנה וטובה והוא מדליק אותה בעזרת אחד הגפרורים.
"לא." הוא נראה מבואס. "פעם הבאה."
"אני יכול להשיג." כפיר מתנדב וקם על רגליו. הוא לובש את מכנסיו ומנער את השיער מהמים ומתיז עלינו טיפות. "אלכס, תבואי איתי?"
אני מנענעת בראשי. "אין לי כח להתלבש."
"טוב." הוא מהנהן. "עשר דקות חזרתי."
הוא הולך ואני נשארת מול ליאור בשתיקה מביכה. ליאור מכחכח בגרונו. אני תוהה לעצמי האם עוד רגע יגיד משהו כמו: חשבתי שאת ילדה טובה. או שפשוט יעיר משהו על הגוף שלי. אבל הוא מחייך אלי.
YOU ARE READING
חמה // 16+ // האנה בי קיי
General Fiction"כשאתה פורץ גבול אחד, אתה מאבד את כולם." אלכסנדרה מעיזה לראשונה מזה זמן רב לעזוב את חדרה הקטן, את משפחתה המפורקת ואת החיים האדוקים - לצאת לדרך חדשה. היא מנסה להשתחרר מהבושה, מהגבולות ומהצלב המרחף מעל ראשה. •תוכן מיני 16+ •פרקים ארוכים •טיוטה #2 הער...
