פרק 9

809 15 4
                                    

יש לו גוף נוקשה וחזק, אני יושבת עליו, צמודה למותניו. הוא אוחז באחוריי ומקרב אותי אליו, משפשף אותי באיבר מינו. אני מרגישה את האיבר שלו וזה גורם לי לנשוך את השפתיים ולמפשעה שלי להיות לחה יותר. הגוף שלי מתחרפן, אף פעם לא הרגשתי משהו בצורה כל כך טובה, ובלי הרבה עבודה, רק לזוז לפי הקצב.

הפנים שלו צמודות לצוואר שלי, אני מרגישה את השפתיים שלו מרפרפות על העור שלי. הוא מרחרח אותי ואני מנסה להיזכר אם השפרצתי על עצמי בושם כלשהו. כמובן שלא, אין לי בשמים. הוא בטח מריח קצת מהדורדוראנט הנייטרלי שלי ואולי גם קצת את ריח הזיעה שלי. איך הן אומרות בספרים במצבים כאלו? פאק. כן, פאק פאק. מה אני עושה?

הוא שם לב שנעצרתי ומביט בפניי. "את משגעת אותי, הריח שלך משגע אותי." ביד אחת שלו הוא עוד מחזיק את היד שהוא רחרח בהתחלה והיד השניה שלו מוצאת את דרכה אל מתחת לשמלה שלי. אני לובשת מכנסונים קצרים שאפשר להזיז בקלות כדי להגיע אל התחתונים שלי. אני לא יודעת מה לעשות, אז אני עושה כמוהו ומעבירה יד הססנית על המכנס שלו. "את רוצה להרגיש אותו טוב יותר?" הוא שואל.

אני מלטפת את פניו ומהנהנת בחוסר ריכוז, אני מביטה לצדדים. אנחנו נמצאים על כיסא-כורסא בקצה החדר. בקושי אפשר לראות משהו בגלל החושך, ויש המון רעש של אנשים ומוזיקה. אני תוהה איפה ליאור, מה יקרה אם הוא יופיע פתאום?

בינתיים אני מרגישה אותו מפשיל מעט את המכנסיים שלו ומסיט את הבד של המכנסונים. כעת כשאני נצמדת אליו זה התחתונים שלי מתחכחות בשלו. כל כך קרוב, רק צעד קטן מהדבר האמיתי. הגוף שלי משתגע, יש לי מן לחץ במפשעה, דחיפות להרגיש משהו. אני מתחככת בו, הוא אוחז בי והפנים שלו שוב צמודות לצוואר שלי. הוא נראה בעולם משלו, מרוכז בי ובתנועות שלנו. במשך כמה דקות אני מביטה סביבי, חוששת שיש מי שצופה בנו. ואז אני מזהה במרחק חולצה צהובה. ליאור לבש הערב חולצה צהובה.

אני ממהרת להתנתק ממנו והוא מביט בי מבולבל. "מה קרה?"

"אני חייבת ללכת." אני זורקת ומסדרת את החצאית שלי. הרגליים שלי התעייפו אבל הגוף שלי עדיין לחוץ, אני עדיין מלאה בתחושה הזו ובאנרגיה שהחזיקה אותי עד עכשיו.

"אני עוד מעט גומר." הוא אומר לי ואוחז בידי.

"אני מצטערת." אני אומרת ומתרחקת לא לפני שהוא נושק לידי. ואז אני ממהרת לפלס את דרכי בין האנשים עד שאני מגיעה אל ליאור שבדיוק מביט לצדדים.

"חיפשתי אותך." הוא ממלמל. "איך את מרגישה פה?"

"בסדר." אני מחייכת ונעמדת עם רגליים צמודות, אני מרגישה שהמכנסונים שלי רטובות גם הן עכשיו. אני משפילה מבט אל המכנסיים של ליאור, שום דבר לא עומד שם. אני רוצה שיעמוד, אני רוצה להתחכך בו. שני נערים שמפלסים את דרכם נתקלים בנו, אחד מהם מחייך אליי. אני אוטומטית משפילה את מבטי אל מכנסיו מה שנראה לליאור כמו השפלת מבט. לאותו הנער יש בליטה במכנסיים ואני מרגישה כמו ילדה קטנה שחייבת להשיג את הסוכרייה. ליאור מחזיק בכתפי ומושך אותי הצידה.

חמה // 16+ // האנה בי קייWhere stories live. Discover now