החלטתי להפתיע אותכן בפרק הפתעה🥳🥳🥳
קמתי במיטה של רוי, לבד.הוא אמר שהוא היה צריך ללכת לאנשהו. הבטתי בשעון, עכשיו השעה 03:54 לפנות בוקר. חמקתי מן החדר בשקט וחיטטתי קצת במגירות שבחדר הארונות.
מצאתי אקדח דיי פשוט שליאם לימד אותי להשתמש בו כשהייתה בערך בת 15. רצתי לחדר המשרתות והערתי אביגיל. היא התעוררה מהר וגימגמה ''מ...מה את עו...עושה פה?'' הבטתי בה בחיוך מרגיע ''אל תדאגי, אנחנו יוצאים מפה. אני, את, אחי והכנופיה.'' היא הנהנה והתלבשה מהר... יצאנו לכיוון החצר האחורית. השומרים ישנו ואנחנו התגנבנו לחצר האחורית. חיכו לנו ליד הבריכה ליאם, אלין, אסם, דרור ושאר חברי הכנופיה שהסכימו להישאר לצד אחי. התחלנו להתקדם לכיוון הגדר שהייתה רחוק מאיתנו מפני שהחצר הייתה ענקית. שמענו צעקות והבנתי שעלו עלינו.התחלנו לרוץ והשומרים יצאו בריצה מהכניסה האחורית לכיוונינו. רצתי והבנתי שחיי תלויים בכך.רצתי כמה שיכולתי לצד ליאם. הגענו אל הגדר והתחלנו לטפס. אני, אביגיל, ליאם וכל השאר אחרונים. אלין טיפסה אחרונה ואחד השומרים תפס את רגלה. בלי לחשוב הוצאתי את האקדח ויריתי בליבו. ליאם הסתכל עליי במבט המום בזמן שאלין טיפסה החוצה.''מה אתם מסתכלים?! חייבים לעוף מפה!'' צרחתי וכולם הנהנו והתחלנו לרוץ. ''איך נחזור הביתה?'' שאלתי את ליאם תוך כדיי הריצה. ''אל תדאגי כבר ארגנתי הכל'' הוא קרץ לי. ''הם ממש מאחורינו! תגבירו קצב'' צעקתי לכולם. רצנו לשדה התעופה וליאם תפס ביד ימין שלי ולקח אותי למטוס פרטי שנח על המסלול. אביגיל התיישבה לצד ימין שלי ואלין מצד שמאל. ''זהו, זה נגמר'' אמרה אלין כשמה לב לדפיקות הלב שלי. הנהנתי וחיבקתי את שתיהן, ''כן זה נחצד והכל, אבל אולי תכירי בנינו'' צחקה אביגיל ואלין חייכה. ''אביגיל זאת אלין, אלין זאת אביגיל'' אמרתי והצבעתי על אלין ואז על אביגיל. ליאם והטייס הגיעו והמראנו. עצמתי את עייני. זהו אני סוף סוף חופשיה.
היי ערפדים🧛♀️🧛♂️
מצטערת שהפרק ממש ממש קצר אני פשוט מתכננת לכם שהפרק הבא יהיה כפול...
אוהבת אותכם❣❣❣
