עברתי בין הארונות, המדפים והשידות בחנות השמלות. עוד לא מצאתי שמלת כלה מתאימה מספיק. "מה את אומרת על זאת?" אנה הופיעה מאחורי מתלה השמלות שהיה מולי "לא יודעת... היא לא יותר מדיי קשוחה?" שאלתי בנסיון לחמוק מלמדוד את השמלה הזאת. "כן... גם אני לא מתה עליה" הסתובבתי במהירות לאביה שהופיעה משום מקום. הסתכלתי על החנות ועל כל השמלות הלבנות ואז הבחנתי בשמלה שונה מכולן, בצבע שמנת עדינה, לא נפוחה, עדינה ונראה שהיא תראה מדהים על גופי. תפסתי אותה במהירות והראתי לאביה ואנה, הן פערו עיינים והנהנו במהירות וחיכו שארוץ להחליף. מיהרתי אל חדר ההלבשה והתלבשתי. יצאתי מהחדר ועמדתי על הבמה הקטנה במרכז החנו, מתבוננת באישה שהשתקפה אליי במראה, אהבתי את השמלה. היא הייתה מדהימה! אנה ואביה באו מאחוריי וצווחו "תיקחי אותה!" "היא מושלמת!!!" זהו, זאת האחת...
כעבור שעה וחצי
חזרנו לאחוזה אחריי שעה וחצי של חיפושים אחריי נעליים ושמלות עבור אנה ואביה... זהו... עוד שבוע ואני אהיה שייכת לו באופן סופית. אני אוהבת את ג'ייסון ואני שמחה שכל הסיפור ההזוי הזה עם רוי נגמר... {האומנם???}
התקלחתי, החלפתי לפיג'מה ונכנסתי למיטה, מצפה לי יום ארוך מחר...
יום אחריי, יום החתונה
התעוררתי מהאור שחדר לחדרי דרך הוילונות הלבנים והדקים שהיו תלויים מעל החלון הענק הפרוש לאורך הקיר הימני בחדרי, שמשקיף אל בריכת הגינה... קמתי מהמיטה ונכנסתי להתקלח. יצאתי לאחר חצי שעה של מקלחת מרגיעה והתחלתי לעשות את אירגוני הבוקר שלי... ציחצחתי שיניים, הסתרקתי, שמתי קרמים וסידרתי את המיטה... לקראת החתונה אני וג'ייסון נאלצנו להיות בחדרים נפרדים עד החתונה. יצאתי מהמקלחת והתלבשתי. לבשתי גופייה בצבע שחור ושורט שחור. שמתי כפכפים כסופים וירדתי למטה. אכלתי ופל בלגי עם מייפל לארוחת בוקר ושתיתי נס קפה. טיקטוק נשמע בדלת והעוזרת שהייתה במטבח באותו רגע מיהרה לפתוח. אל החדר נכנסו אנה, אביה, מאפרת, מלבישה וספרית. חייכתי אליהן ואמרתי "בוקר טוב" הן חייכו חזרה והמאפרת אמרה במבטא בריטי כבד "בוקר יקירה" עלינו לחדרי והתחלנו להתארגן. השמלה⬇️
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
