פרסי ג'קסון וטורניר הקוסמים המשולש

היכרות

נ.מ הארי
"השנה נחזיר את טורניר הקוסמים המשולש, בו יתמודדו נציגים בתי הספר שונים מהעולם במשימות שונות, זוהי תחרות ידידותית בין בתי הספר והמנצח יזכה בפרס כספי בשווי 1000 אוניות זהב" דמבלדור סיים את דבריו וכולם החלו להתלחשש בניהם "אז זה מה שמאלפוי דיבר עליו" אמרתי לרון "כן, ברור שהוא ישוויץ שהוא יודע ואנחנו לא אבל... איזה עוד בתי ספר יש?" שאל רון "בטח בובואטון ודורמשטרנג ישתתפו" ענתה לו הרמיוני (כצפוי) ואז דמבלדור קם שוב וכולם השתתקו. "השנה תצתרף משלחת נוספת מבית הספר דלפי לקוסמים באמריקה, התלמידים שלהם לומדים סוג נדיר של קסם, שבו אין צורך בשרביט ומשתמשים גם בנשקים מכיוון שהקסמים האלו הפכפכים, אני מקווה שתקבלו אותם בצורה הולמת, עכשיו הבה נתחיל בסעודה!" הוא מחר כף והגיעו המטעמים שהיו תמיד בסעודת סוף השנה. "דלפי..." הרהרה הרמיוני, "אף פעם לא שמעתי עליהם" התעניינתי, איזה מין מקום זה אם הרמיוני לא שמעה עליהם? אולי הוא חדש ועוד לא נכתב בספרים? איך יהיו הילדים משם? כבר לא יכולתי לחכות ולראות
(מעבר זמן להגעת בתי הספר)
"הארי בוא כבר! בתיי הספר מגיעים היום!" הרמיוני צעקה עליי "אני בא!" אמרתי לה, התארגנתי חברתי לחדר המועדון ויצאנו לאולם הגדול.
"איפה הם איפה הם..." מילמלתי "הנה! שם!" שמעתי צעקות התרגשות, הסתובבתי וראיתי מרכבה יפה רתומה לסוסים ענקיים בצבע חרדל מעופפת לכיווננו, היא נחתה והמשלחת של בובואטון הגיעה אלינו. הם נכנסו פנימה והמנהלת ודמבלדור החליפו מילים, בינתים אף אחד אחר לא הגיע. חלפו דקות ארוכות ופתאום הגיחה מהמים ספינה ענקית, תלמידי דורמשטרנג יצאו מהספינה והמנהל פנה אל דמבלדור ודיבר איתו, לא הקשבתי להם כי רציתי לראות איפה דלפי.
"איפה הם?!" שאל אותי רון, "אני לא יודע" כבר חשבתי ללכת "רגע!" "מה זה?!" "דרקון!" שמעתי התלחששויות מכל עבר אז הסתובבתי וראיתי מרכבה יפה רתומה לפגסוסים שחורים, לבנים וחומים בפנים היו ילדים בני 15-17 ואדם מבוגר, כנראה המנהל על כיסא גלגלים.
הם נחתו, רוב הילדים באו לעזור למנהל חוץ משניים שהותירו את הציוד ועוד אחד שטיפל בפגסוסים והאכיל אותם, הם נראו ממש מגובשים, כאילו הם רגילים לעבוד יחד. רק שכולם סיימו את עבודותיהם ראיתי שהם לא לבשו גלימות אלה חולצות טריקו בצבעים כתום סגול וכסף, מוזר... שתי בנות הוציאו חמש חתיכות בד כסופות שאחת מהן הייתה גדולה יותר ופרסו אותן הן התרחבו לארבע אוהלים גדולים, אחד קטן ואחד גדול ומרובע.
כל אחד פנה לאוהל אחר ושם בו את חפציו, הם התמקמו במהירות והמנהל דיבר עם דמבלדור.
כל הילדים מדלפי יצאו שוב החוצה ודיברו, בלי מחשבה, יצאתי אליהם והתקרבתי, "היי" אמרתי להם "אני הארי, הארי פוטר, אם אתם צריכים עזרה במשהו תפנו אלי, אני אשמח לעזור" הילד שהאכיל את הסוסים הסתכל עלי, היה לו שיער שחור ועיניים ירוקות שהביטו בי עם שבריר של זיהוי, הוא היה גבוה ושרירי. "היי הארי" הוא אמר וחיים אלי "נעים להכיר אותך, אלה הם: אנבת' צייס, פייפר מקלין, ג'ייסון גרייס, ליאו ואלדס, הייזל לבסק, פרנק ז'אנג, ניקו די אנג'לו, ריינה אווילה רמירס אריאנו, וויל סולאס, תאליה גרייס וקליפסו" הוא אמר לי, "אני פרסי, פרסי ג'קסון"

פרק רביעי!!!
מיאו🐈‍⬛🐈🐈‍⬛🐈🐈‍⬛🐈