פרסי ג'קסון וטורניר הקוסמים המשולש

תן כותרת לחלק זה בסיפור שלך__________

נ.מ רון
טוב, לפחות ניסיתי.
איך אני אמור לשקר לכלבים שיטרפו אותך ברגע שאתה משקר?! איבדתי רשמית את התואר 'החבר הכי טוב של הארי פוטר' לפרסי ג'קסון.
התקדמנו המדשאה אם ניקו והכלבים, "מה עכשיו?" שאל פרסי "אני צריך הוכחה שהכלבים באמת יגיבו לשקרים" "אוקיי, אז... ניקו תגיד רגע משפט אמת למשפט שקר" ניקו חשב רגע ואמר "הייזל היא חצי אחותי" הכלבים סתם בהו בו, רגע מה?! אבל הם בכלל לא דומים! "ו... אממממ, אה, פרסי, you are my type" הכלבים נבחו ונהמו אבל לא תקפו, "לא אמרת שהם יתקפו?" שאל הארי, "אותי הם מכירים" ענה ניקו, "אבל גם את פרסי הם מכירים, הוא יוכל לשקר!" אמרתי, זה ממש לא הוגן "ראית איך הם השתוללו, אנחנו נראה אם הוא ישקר" "באמת ניקו? היית חייב?" אמר פרסי, "הממממ, כן, הייתי חייב" ענה לו ניקו עם פרצוף זחוח "מה?" אני והארי שאלנו ביחד, "סתם... בדיחה פרטית" התחמק ניקו מהסברים, "טוב, איפה יש מקום  שקט שאפשר לעשות בו את החקירה?" שאל פרסי להחליף נושא, כנראה הוא לא מת על הבדיחה הזאת, "לא יודע ..." אמרתי, אולי אני אצליח לדחות את זה ולחשוב על רעיון לצאת מזה, "אפשר במועדון" הציע הארי, "אה, לא יש שם הרבה ילדים זה לא מקום טוב" התחמקתי, "אפשר אצלנו" הציע פרסי, "לא" ביטלתי ישר, "למה לא?" הוא שאל, "כי... מה אם זאת מלכודת?" אמרתי, בתקווה שהתירוץ אמין מספיק, "תפסיק כבר להתחמק רון" התפרץ פרסי בכעס "אני הסכמתי לעשות את החקירה הזאת, וגם אתה אז תציע אתה מקום אם אתה כל כך חושש שזאת מלכודת" החוורתי, וקיבלתי סחרחורת, לא יודע אם זה מהלחץ או שאני סתם לא מרגיש טוב, "אה הארי, אפשר אולי לעשות את זה מתישהו אחר? אני לא מרגיש טו-" "נו קדימה, אתם חוקרים אותי פה, אז תפסיק לעשות דרמה ובוא כבר" התעצבן פרסי, "תפסיק! רון לא עשה לך שום דבר אז אל תהיה מגעיל אליו! רון, אתה בסדר? אתה תוכל להמשיך עד החקירה או שנדחה את זה עד שתרגיש טוב יותר?" שאל אותי הארי בנחמדות והפנה מבט מעוצבן לעבר פרסי, הנהנתי חלושות, תודה פרסי, הודות לזמן שנתת לי מצאתי דרך לעבור את זה בלי פגע ולהוציא אותך אשם בכל הסיפור הזה "אני יכול להמשיך אבל אתה יכול לבוא איתי רגע? אני צריך לומר לך משהו, בפרטיות" אמרתי, "ברור" הארי הסכים והלכנו יחד אל חלקת הדלעת של האגריד, מותירים את פרסי, ניקו והכלבים מאחור.

"מה קרה רון? זה משהו שהוא עשה לך?" שאל הארי בדאגה, "לא, אני בסדר, סתם לא מרגיש טוב, הבאתי אותך לפה בגלל פרסי. אתה לא חושב שהוא הסכים מהר מידי לחקירה? והמהירות שהוא חשב מה לעשות, לפני שמישהו מאיתנו יציע משהו? אני כמעט לגמרי בטוח שיש פה מלכודת, יכול להיות שניקו עשה איזה סימן והכלבים נבחו, או שלפרסי יש איזה חומר שיגרום להם להיות בשקט, אז יש לי רעיון, תשאל את השאלות ותיעזר בכלבים אבל תעשה את זה בצורה שונה. לגבי המקום אין בעיה, אפשר לעשות את זה אפילו כאן, פשוט משכתי זמן כדי לחשוב על תוכנית איך לעבור את החקירה הזאת בצורה הכי טובה שאפשר" הארי חשב על הרעיון, "אבל אני כבר מאמין לך, אני פשוט צריך לדעת מה בדיוק קרה שם ולמה הוא עשה את זה" האמת, ידעתי שהוא יגיד משהו כזה, הוא תמיד כזה, מתחשב בכולם ואכפטי "אני יודע שאתה מאמין לי ואני ממש שמח שאתה מאמין לי אבל אנחנו צריכים הוחכה כי אף אחד לא יאמין לנו, זה למה הכנתי את התוכנית" אמרתי, להתראות פרסי, בקרוב אף אחד לא ירצה אפילו להתקרב אליך.

ואוו, זה לקח... המון זמן סליחה על זה
אני אשתדל להעלות את הפרק הבא מהר יותר