פרסי ג'קסון וטורניר הקוסמים המשולש

התוכנית

נ.מ פרסי
"ברוכים הבאים למשימה הראשונה בטורניר הקוסמים המשולש!" צעק קולו המוגבר של לודו בגמן ששמעתי מבעד לאוהל המתחרים, הסתכלתי על הדרקון שקיבלתי- זנבקרן משהו (נו אני לא זוכר מה השם אוקי?!) עם המספר חמש, הסתכלתי על הארי, שקיבל דרקון שוודי כחול זנב ( כן, את שלו אני זוכר ואת שלי לא טוב לכם?!) עם המספר ארבע, מה שמצויין לתוכנית, אם הוא יהיה אחרי לא אוכל לעזור ואם הוא יהיה לפני מתחרים אחרים אני אתפס, נשמתי נשימה עמוקה והתכוננתי, "המתחרה הראשונה, פלר דלאקור!" קרא לודו בגמן ונשמעו מחיאות כפיים, פלר שהייתה מעט ירקרקה יצאה מהאוהל אל המדשאות, לאחר חמש דקות מלחיצות במיוחד ומלאות בקריאות כמו 'אוווווו' או 'בשם מרלין זה כמעט נגע בה!' נשמע שוב קולו של לודו בגמן שהכריז "והיא הצליחה! פלר דלאקור צלחה את המשימה והשיגה את ביצת הזהב! ועכשיו לשופטים- מה הציון שאתם נותנים לפלר?" דממה השתררה במשך כדקה, חיכיתי עוד קצת ואז לודו הכריז "41 מתוך חמישים חברים! מחיאות כפיים סוערות לפלר דלאקור!" מחיאות הכפיים היו יותר סוערות מהפעם הקודמת.
*מעבר זמן לתור של הארי*
"והמתחרה הבא, הארי פוטר!" צעק לודו, נשמעו תשואות מבית גריפינדור, ראיתי את הארי יוצא בידיים רועדות מהאוהל כדי להתמודד מול הדרקונית, הכנתי את בקבוק המים שלי והצצתי מבעד לאוהל, ראיתי את הארי עומד מול הדרקונית, "ועכשיו מתחילים!" צעק לודו והקהל הריע, הדרקונית נשפה אש והארי התכופף ונמלט בקושי, פתחתי את הפקק של הבקבוק שלי, הארי הסתתר מאחורי סלע, הוא הסדיר את נשימתו והכין את שרביטו, הוא לרגע התלבט ואז, כשנראה שהגיע להחלטה, הדרקונית החליטה גם היא לעשות משהו, היא שברה את הסלע שמאחוריו התחבא הארי, שנבהל והפיל את שרביטו שנאבד בין הסלעים.
לבדו ולא חמוש, ניצב הארי מול הדרקונית, ידעתי שלא אוכל להשתמש בתוכנית עכשיו אבל אני אוכל לשנות אותה, מצאתי את השרביט של הארי בין הסלעים, הוצאתי את המים מהבקבוק והזרמתי אותם אל תוך האדמה, הזזתי אותם מתחת לאדמה עד שהגיעו מתחת לשרביט, העלתי אותם טיפה שיגעו בשרביט והזזתי אותם לכיוונו של הארי, "ואיזה צירוף מקרים! השרביט של הארי מתגלגל לכיווננו!" צעק לודו בגמן, הארי ששמע את זה חטף את שרביטו ואז התחלתי לפעול, אידתי את המים (ה.כ עשיתי שהוא יכול לעשות את זה למען העלילה) והזזתי אותם אל קצה השרביט של הארי והחזרתי אותם למצב הנוזלי, הארי שהבין את הרמז איכשהו (ה.כ הוא לא יודע את התוכנית) צעק "פידליוס!", כנראה אילתור כלשהו שיראה כאילו הוא עושה כישוף, ויריתי את המים אל העין של הדרקונית, היא צווחה מכאב, וכשדעתה הייתה מוסחת, הארי רץ לעבר ביצת הזהב וחטף אותה, הקהל הריע, הרבה יותר חזק הפעם (חוץ מסלית'רין, שנראו די מבואסים) ולודו בגמן צעק "ואיזה שפן הוא שלף מהכובע רבותי! המתחרה הצעיר ביותר הצליח להטות לטובתו את כף המאזניים! ועכשיו מה הציון שקיבל מר פוטר?" השתררה דממה, מדאם מקסים הניפה את שרביטה וכישפה סרט שעשה את הצורה של המספר 8, דמבלדור יצר את הספרה 9, כירון ירה חץ שהתפוצץ באוויר ויצר את המספר 9, קראוץ' כישף את המספר 8 שזהר בגוונים של זהב וכסף, לודו זרק פיסת נייר שהתפוצצה באור ירוק ויצרה את המספר 10?! זה מפתיע, וקרקרוף,בלי גינונים מיותרים, הניף את שרביטו ויצר את הספרה ארבע, מעצבן, התכוננתי לתורי וצפיתי בהארי הולך למרפאה.

"המתחרה הבא הוא פרסי ג'קסון!" לודו בגמן צעק, כל החברים שלי מהמחנה, חלק מגריפינדור, ולהפתעתי גם חלק מהאפלפאף ורייבנקלו הריעו, יצאתי לזירה ושלפתי את אנקלוסמוס שהייתה חגורה אל מותני, הדרקונית שאגה ונשפה אש, התחמקתי הצידה, היא ניסתה להלום בי עם זנבה מכוסה הקוצים, קפצתי אבל נפלתי, בלמתי את הנפילה עם הידים וחיפשתי פציעות, היו רק כמה חתכים קטנים על ידי, הם לא היו עמוקים,זה טוב, ואז קלטתי שאנקלוסמוס לא עלי, ראיתי אותה אבל היא הייתה קרובה מידי לדרקונית ואם אני אוציא אותה שוב מהכיס שלי זה יהיה חשוד מידי, אז החלטתי לעשות את אחד הדברים שאני טוב בהם, לאלתר.
רצתי כמו משוגע אל עבר אנקלוסמוס, שהייתה די קרובה לביצים של הדרקונית, היא קלטה אותי ועפה אליי, היא העיפה את אנקלוסמוס ושאגה, היא הסתכלה על הביצים במבט מודאג, בינגו. זימנתי מים מהאדמה הרטובה, שיניתי את הצורה שלהם לצורת חרב והקפאתי אותם, כיוונתי את חוד החרב אל הביצה הקרובה ואמרתי "אחורה או שהביצה חוטפת!" הדרקונית הלכה אחורה, היא שאגה אבל לא העזה להתקרב ולהסתכן בפגיעה בביצים, לאט לאט, ובלי להזיז את החוד מהביצה, לקחתי את ביצת הזהב ממקומה והרמתי אותה לאוויר, הקהל הריע (שוב, חוץ מסלית'רין, שעדיין היו מבואסים) ולודו בגמן צעק "איזה ניצחון רבותי! איזה תכסיס הוא עשה פה! איפה בית הספר דלפי היה כל הזמן הזה? היינו צריכים לראות אותם לפני! פרסי ג'קסון סיים את המשימה בזמן הכי קצר מכולם! ועכשיו איזה ציון הוא יקבל?" כירון השתמש בעירפול ויצר פיצוץ של קונפטי בצבעים כתום, סגול וכסף שיצרו את המספר 9, דמבלדור יצר ציפור זוהרת בצבעים אדום וזהב (ה.כ עוף חול) שהתעופף באוויר ונעלם, מותיר אחריו את הספרה 8, לודו יצר תלתן ענקי שהתפוצץ למספר 10 ולמלא תלתנים קטנים, מדאם מקסים כישפה חוט והוא התארך ויצר את הספרה 8, קרקרוף הניף את שרביטו ויצר את הספרה 6, וקראוץ' יצר את המספר 8 שזהר באור כחול, יצאתי מהזירה ונכנסתי אל המרפאה.

אחרי הבדיקה ראיתי את מודי "עבודה יפה ילד" הוא אמר "תודה ששמרת עליו" חייכתי ואז שאלתי "למה אתה לא יכולת לעשות את זה?" "אני מורה, אני קרוב מידי לשולחן השופטים, אם הייתי עושה משהו היו רואים אותי, ראיתי ששינית קצת את התוכנית, כל הכבוד שהצלחת לעזור לו" ענה לי מודי, "טוב לא הייתי מצליח אם הוא לא היה מחרבש שם של לחש על הרגע האחרון" אמרתי לו "כבר יש לך רעיון איך לעזור לו במשימה השנייה?" הוא שאל "שאני אגלה מה היא אני אחשוב על משהו" אמרתי לו, הוא חייך חיוך עקום ואמר "תודה לך, ידעתי שאפשר לסמוך עלייך, ותזכור, גם אם זאת רמאות, זה הדבר הנכון לעשות, אתה חייב לשמור שלא יקרה לו שום דבר רע" "אני יודע, אני אעזור לו אם הוא יצטרך אותי" מודי חייך הולך משם, ואז תפסתי משהו בשולי העין, מישהו שלא קנה את המשחק שלי, שר הקסמים.

אזזזזז סוף סוף פרק סליחה שזה לקח זמן
מיאו🐈‍⬛🐈🐈‍⬛🐈🐈‍⬛🐈