"אז אתה אומר לי שיש קוסמים בעולם? אם עם גלימות ושרביטים והכל?" שאלתי "כן פרסי, אני יודע שזה די מפתיע אבל כן" "האמת שלא נראה לי שיש משהו שיכול להפתיע אותי אבל זה די מוזר" פוסידון צחק, "כן, זה די הגיוני. אז המשימה שלך היא לשמור על הארי פוטר, הנבחר שלה...
נ.מ הארי "הגיע הזמן" אמרה לנו פלר "הנה אתם!" אמר דמבלדור בעליזות "ברוכים הבאים לשקילת השרביטים, אנחנו נבדוק שהשרביטים שלכם תקינים. וכשירים למשימות בטורניר הקוסמים המשולש" הסתכלתי על פרסי, הוא לא נראה לחוץ אבל היה אפשר להבחין במבטו, שקפץ כל פעם למקום אחר, הוא החזיק את כת החרב שלו והזיז את רגלו בקצב מהיר, או שהוא היה לחוץ, או שהוא היפראקטיבי במידה שהוא יכול לעשות התקף לב לדיונון הענק (ה.כ נחש מה הארי? זה גם וגם!) אדם מוכר נכנס לחדר, חייכתי כשרק אני וסדריק זיהינו אותו "זה אוליבנדר" אמר דמבלדור לנוכח המבטים הלא מזהים של שאר המתחרים "הוא מתמחה בהכנת שרביטים ובבדיקתם, הוא יבדוק את השרביטים שלכם" הסתכלתי על שאר המתחרים, קרום נראה זעוף (נו, טוב), פלר בין זחוחה לחוששת, סדריק נראה די מהורהר, וההבעה על פניו של פרסי הייתה לא קריאה, כאילו הוא נעל את כל רגשותיו בכספת "פלר, אנא גשי אל אוליבנדר" קרא דמבלדור, פלר באה אליו והגישה לו את שרביטה, אוליבנדר" בחן אותו (אין לי כוח לכתוב אז *מעבר זמן לבדיקת השרביט/ חרב של פרסי*) "פרסי ג'קסון, אנא גש אל אוליבנדר" אמר דמבלדור, פרסי הלך אל אוליבנדר, ואוליבנדר הסתכל עליו בעיניין "הבא לי את שרביטך" הוא אמר, פרסי עמד לומר משהו אבל המנהל שלו, מר ברונר קטע אותו "לפרסי אין שרביט, אצלינו בבית הספר לומדים קסמים ללא שרביט" אוליבנדר נראה מהורהר לרגע ואז אמר "אם כך יש לך כלי קסום אחר שאתה יכול לבוא איתו למשימה?" פרסי הנהן ואז הוציא את חרבו, אוליבנדר בחן אותה, "המממ חרב מאות עתיקה, עשוייה מארד, שלא כמו רוב החרבות אבל זאת לא אמורה להיות בעיה" הוא המשיך להסתכל ואז החליט "טוב החרב הזאת אכן תקינה ו... אתה יכול להראות לי קסם ללא שרביט? מעולם לא ראיתי קסם כזה" פרסי העיף מבט במנהל שלו וזה החזיר לו מבט, הם סיכמו משהו בדממה ומבטו של פרסי קפץ לאגרטל קטן עם טיפה מים בתוכו, הוא הסתכל עליו בריכוז והמים ריחפו באוויר, הם זזו לעבר פרסי כמו נחש ממים ובדרך הנחש התפצל לארבעה כדורים, כל כדור ריחף אל מועמד אחר וצף מעל ראשו, הסתכלתי אל מעל ראשי וראיתי שהכדור משנה את צורתו, הוא השתנה לצורת השם שלי, הסתכלתי אל שאר המתמודדים וגם הם הסתכלו בפליאה על הכדור שהשתנה לשמו, הסתכלתי על פרסי וראיתי שהוא חייך, "נפלא!" אמר אוליבנדר "כולכם רשאים ללכת!"
