טרום נשף

770 36 25
                                    

נ.מ הארי
אומרים שתמיד אפשר ללמוד משהו חדש, אז אני למדתי שקל יותר להילחם בדרקון (מה שלא לגמרי עשיתי) מאשר להזמין מישהי לנשף, אוליי פרסי ידע מה לעשות, אני אשאל אותו, הלכתי לחדר האוכל והשארתי את המחשבות מאחורי.

נ.מ רון
"היי הארי!" אמרתי, אני מנסה להיות נחמד יותר אליו אחרי התקרית עם גביע האש, בעיקר כי הוא ופרסי הפכו לחברים קרובים, "היי" הוא ענה לי, "היי הארי!" אמר פרסי שהגיע עכשיו אם החברים שלו, "היי!" הוא ענה וחייך, אני מקווה שהסתרתי את זה טוב אבל התצבנתי, מי הפרסי הזה חושב שהוא?!, הארי הוא החבר הכי טוב שלי! הוא לא יכול פשוט לבוא לפה ולגנוב לי אותו! הארי לקח את הטוסט שלו ופנה לפרסי, "אני יכול לדבר איתך שנייה?" פרסי הנהן , הוא עזב את הפנקייק שלו, שמשום מה היה כחול והלך עם הארי למדשאות, אוי, לא לא לא לא לא! הארי לא היה הולך אלא אם כן זה משהו ממש חשוב! הוא סומך על פרסי יותר! הסתכלתי עליהם, פרסי אמר משהו וצחק והארי חייך בתגובה, ברור שהוא אוהב אותו יותר! פרסי מבוגר וחזק, והוא בטח גם עשיר, ואני לא, ברור שהם יתחברו! 'אני חייב לעשות משהו', חשבתי לעצמי כשצפיתי בהם הולכים לכיווננו, 'אני חייב להיפטר מפרסי'.

נ.מ פרסי
"אני רוצה להזמין מישהי לנשף אבל אני לא יודע איך" אמר הארי אחרי שהגענו למדשאות, "אני לא רוצה לחטט אבל מי?" שאלתי אותו "צ'ו צ'אנג, היא ברייבנקלו, לא הכרת אותה עדיין" "אמממממ" ניסיתי לענות, "פשוט תנסה לשאול אותה, זה לא צריך להיות מפואר, סתם תדבר איתה ואז תעלה את הנושא" "אבל איך?!" "אל תחשוב על זה יותר מידי, פשוט תזרום, אתה יודע שפעם אחד נעלמתי לכמה חודשים וכשאנבת' מצאה אותי היא חיבקה אותי ואז הפכה אותי בהפיכת ג'ודו?" צחקתי כשנזכרתי בהבעות של הרומאים כשהיא ניסתה לחנוק אותי, הארי חייך בתגובה וחזרנו לחדר האוכל, כשהגענו לשולחן רון שאל אותי "אפשר לדבר איתך שנייה?" ואוו אני ממש פופולרי היום, הוא הלך לאנשהו ובאתי אחריו, אבל הפעם לקחתי איתי את הפנקייק, לא משנה כמה זה חשוב אני רעב, ליאו ואנבת' גיחכו שהם ראו אותי לוקח את הפנקייק, אנבת' מילמלה משהו שאני מנחש שהוא היה 'מוח אצה' אני ורון עלינו במדרגות והגענו לתמונה ענקית עם ציור של אישה "סושי" אמר רון והתמונה נפתחה (ה.כ אני רעבה אל תשפטו) נכנסנו לחדר שנראה ממש נעים, התיישבתי על אחת הגרסאות שם שנראו ממש נוחות ורון התיישב על הספה, "אזזזזז מה רצית להגיד לי?" שאלתי את רון, "שתק!" הוא צעק והתחמקתי מהקליע האדום שנורה משרביטו שאני די בטוח שהיה אמור לשתק אותי, הוא פיספס אותי בסמטימטר, עמדתי לשלוף את החרב ואז נזכרתי שהוא בן תמותה, ואז נזכרתי בשיעור שאנבת' לימדה במחנה, היא אמרה שיש נקודה קטנה ליד הכתף שאם נוגעים בה זה גורם לך להתעלף, הסתערתי עליו, הוא חשב שאני רוצה לקחת את השרביט שלו אז הוא הזיז את היד, "שתק!" הוא ניסה שוב אבל התכופפתי, לחצתי חזק על הנקודה והוא התעלף, הדלת נפתחה "מה אתה עושה?!" צעק הארי שראה את רון המעולף, שיט, "היי הארי" אמרתי, "זה לא מה שאתה חושב".

נ.מ הארי

***************חצי שעה לפני***************

צאתי את צ'ו ליד המגדל עם כמה חברות, טוב, זה עכשיו או לעולם לא, "היי צ'ו, אפשר לדבר איתך רגע?" החברות שלה ציחקקו והלכו, "היי הארי" היא אמרה לי, "היי צ'ו, אממממממ, אתרוצהלבואאיתילנשף?" "מה?" "כלומר, את רוצה לבוא איתי לנשף?" בשלב הזה נראה לי שהסמקתי ממש, "הארי... אני מצטערת, אבל אני יוצאת עם מישהו אחר" "זה בסדר אני מבין" אמרתי, "עם מי?" נפלט לי, היא היססה קצת, "עם סדריק דיגורי"

**********חזרה לזמן הנוכחי**********

"מה עשית לו?!" שאלתי את פרסי, "הארי, הוא תקף אותי, אני רק הגנתי על עצמי" הוא ענה לי, "ואיזה סיבה בדיוק יש לו לתקוף אותך?!" "אני לא יודע! תשאל אותו!" "הוא מעולף! לא נראה לי שהוא יכול לענות!" "אז, אממממממ, הכלבים של ריינה!" "מה?" מה קשור כלבים עכשיו? "הכלבים של ריינה יכולים להריח שקרים, אם תשאל אותי שאלות כשהם פה תוכל לדעת אם אני משקר" זה נשמע טוב... "טוב אז נלך אל ריינה וניקח את הכלבים, אני רוצה לדעת מה באמת קרה פה".

נ.מ ניקו
"היי ניקו איפה ריינה?" שאל אותי פרסי, "היא ותאליה יצאו ליער ל..." 'לצוד מפלץ שהן מצאו' "...לחפש משהו שנפל להן, למה?" "כי אנחנו צריכים את הכלבים" "אוקיי אני אקרא לה" אמרתי וחיפשתי צל מתאים, "ניקו, לא!" אמר וויל, "אז בוא גם אתה" השבתי לו, הוא רץ אליי עם חומרי עזרה ראשונה, מיקדתי את תודעתי בריינה ונכנסנו לצל.
החדשות הטובות: מצאנו את ריינה, החדשות הרעות: נחתנו עשרים מטרים מעלייה, וויל בטוח יכחיש אבל הוא צווח, ריינה ראתה אותנו ופרשה רשת בין כמה עצים, נחתנו על הרשת למרבה המזל, "היי ריינה" אמרתי וזינקתי לעמידה, "פרסי צריך את ארגנטום ואורום למשהו" וויל נאנק אז עזרתי לו לקום, "אוקיי" היא אמרה ושרקה, תוך רגע נשמעו נביחות וארגנטום ואורום הגיעו, "תצייתו לניקו" היא אמרה והלכנו חזרה למחנה (הזמני, מחנה החצויים).






סליחה שלקח לי המון זמן להעלות את הפרק, הוא נמחק לי כמה פעמים אז הייתי צריכה לכתוב אותו שוב

גמר חתימה טובה א.נשים!
🐈🐈‍⬛🐈🐈‍⬛🐈🐈‍⬛

פרסי ג'קסון וטורניר הקוסמים המשולשDonde viven las historias. Descúbrelo ahora