פרסי ג'קסון וטורניר הקוסמים המשולש

החקירה

למי שלא יודע, חג ההעלאות הוואטפדיסטי התחיל אז הנה בשבילכם פרק. אם יש לכם ספרים תעלו גם
חג פורים שמח!!!
נ.מ פרסי
אני לא מאמין על רון הזה! קודם תוקף אותי ואז מעמיד פנים שהוא הקורבן בסיפור, הוא גם משכנע את הארי שאני איזה פסיכופת, שתקף אותו בלי סיבה, איזה בן הרה!
אנבת' באה אליי, היא הסתירה את זה מעולה אבל ראיתי שהיא רותחת. היד שלה הייתה סנטימטר מהסכין שהיא תמיד מחביא בחגורה שלה. "אני לא מאמינה על הרון הזה שהוא הפליל אותך ככה! איך הוא מעז להתעסק עם החבר שלי?!" חייכתי בהקלה, אפילו שאין לי ראיות ושזה נשמע ממש הזוי אנבת' מאמינה לי ועוזרת לי, היא באמת החברה הכי טובה בעולם. "לא צריך לדאוג לגבי זה" אמר ניקו שליטף את הכלבים "אחרי שנחשוף אותו הוא גמ-" המשפט נקטע על ידי ארגנטום שהחליט משום מה ללקק את פרצופו של ניקו, התפוצצתי מצחוק ואנבת' הסתכלה עליי במבט של 'מה אני עושה עם האידיוט הזה' אבל ראו שגם היא מתאפקת לא לבכות מצחוק על הרצפה. ניקו הצליח להתחמק ממתקפת הליקוקים השנייה ונראה כאילו הוא לא יודע אם להרוג אותנו או להצטרף לצחוק. "טוב, אז לאן הולכים?" שאל ניקו אחרי שקם מהרצפה, "אפשר לחלקת הדלעת של האגריד" הציע רון שחזר עם הארי, בחנתי אותו בחשדנות. הוא היה הרבה יותר רגוע ממקודם אז ברור שיש לו רעיון כלשהו, אבל המקום שהוא הציע באמת היה טוב. בלי אנשים, יחסית גדול, והדלעות חוסמות את רוב טווח הראייה. וחוץ מזה, אין לו באמת דרך להתחמק מזה...
"אוקיי, נלך לשם'' קבעתי בסוף והתחלנו ללכת. שמתי לב לרון שסימן להארי עם השפתיים 'אמרתי לך' ואת הארי מחייך, ניסיתי להתעלם אבל זה כאב, באמת החשבתי את הארי לחבר אבל עכשיו הוא לגמרי מאמין לרון הזה, שלפני יומיים סירב להאמין שהוא לא רימה את הגביע ואפילו לא הסכים לדבר איתו. הארי צריך ללמוד איך לבחור חברים.
''הגענו, עכשיו בואו נתחיל, אני אחזיק את הכלבים כדי שלא יהרגו אף אחד. הארי תשאל מה שאתה רוצה'' הארי נשם נשימה עמוקה ופנה אל רון, ''מה באמת קרה בחדר המועדון בינך לבין פרסי?" רון עשה פרצוף כועס ונעלב אבל יכולתי לראות את חיוך הניצחון שלו, למה הוא מחייך ככה? הוא הפסיד! ''אני רציתי להגיד לו משהו בפרטיות, אז הלכנו לחדר המועדון. הספקתי בקושי להגיד מילה, והזזתי קצת את היד, והוא פשוט תקף אותי!" הייתי בשוק. איך הכלבים לא תוקפים אותו?! ''זה לא נכון!" או שיט. "כאילו, זה נכון, אבל איך שהוא אמר את זה-" ככה הוא הצליח לשקר, בצורה כל כך חלקה שתוציא אותי אשם בצורה מושלמת. ''מה עשית עם הי-'' ''זה מספיק'' קטע אותי הארי, ''יש לנו את ההוכחה שלנו, בוא רון. הולכים לדמבלדור'' הארי ורון הלכו בדממה ובהבעות נחושות. לרגע אחד רון הסתובב אליי וגיחך וברגע אחרי זה, בלי ידיעתי, העיניינים התחילו להסתבך באמת.