פרסי ג'קסון וטורניר הקוסמים המשולש

דרקונים

נ.מ פרסי
"אז תקשיבו, פרסי לא יכול לעקוב אחרי הארי במשימות כי כל אחד עושה אותן לבד, הרעיון שלי הוא שניתן לו את כובע ההיעלמות של אנבת' ואז הוא יוכל לבדוק מה קורה איתו כשהוא יוצא למשימות" ניקו סיכם את תוכניתו כולנו חשבנו האם היא תעבוד, ליאו שבר את השתיקה כשאמר "וואו ניקו" חשבתי שהוא מחמיא על התוכנית שלו ואז הוא אמר, "אני לא חושב שאי פעם דיברת כל כך הרבה כמו עכשיו" ניקו, הזעיף פנים עוד יותר, הוא פנה אל קליפסו "תגידי לואלדס שיסתום" היא חייכה "בשמחה, ואלדס תסתום" ליאו עשה פרצוף נעלב "אבל, חשבתי שאת בצד שלי!" הוא יילל , קליפסו, ג'ייסון ואני צחקנו "רגע, אבל מה אם כל זה הסחת דעת?" שאלה אנבת', חכמה כמו תמיד, "מה אם מי ששם את השם של הארי בגביע רק רוצה שהוא וחבריו יתרכזו רק במשימות ואז בזמן אחר הוא יפגע בהארי?" "במקרה כזה אפשר לבדוק מה קורה איתו גם כשהוא יצא מבית הספר לבדו או בלי חבריו, עם כובע ההיעלמות" הציעה ריינה "זה יכול לעבוד" אמר כירון "האספה נגמרה!" הודיעה כירון וכולם התפזרו מהחדר כדי לעשות את שלהם.
*מעבר זמן לארוחת הצהריים וזה ממש לא כי אני עצלנית ואיך לי כוח לעשות את זה*
"היי הארי!" קראתי כשהארי נכנס לאוהל האוכל ולקח אחת מהצלחות הקסומות, "היי!" הוא השיב לי בחיוך, מאז שכולם התחילו עליו סוג של חרם הוא בא לאכול איתנו ולפעמים גם הרמיוני באה איתו, הפעם היא לא הגיעה, כנראה עסוקה במשהו... "אז, איך אתה? רון התחיל להתנהג נורמלי?" שאלתי בין בין ביסים של צ'יזבורגר כחול "לא, רון ממשיך לחשוב שאני מפונק רודף תהילה" הוא אמר "ומאלפוי החליט שזה מצחיק להכין סיכות שרשום עלייהן 'פוטר מסריח'" הוא המשיך בכעס, עשיתי פרצוף, לפי מה שהבנתי דראקו מאלפוי הוא ילד שהחליט שהוא טוב יותר רק בגלל המשפחה שלו וחושב שהוא יכול להרשות לעצמו להתעלל בכולם, קצת כמו ננסי בובופיט רק בתור בן ועשיר יותר, "האגריד אמר לי ללכת איתו היום בערב ליער, הוא אמר שיש שם הפתעה בשבילי" הארי אמר ועצרתי את הביס שעמדתי לאכול, אמנם האגריד הוא חבר שלו אבל עדיף לבוא ולבדוק מה איתו ליתר ביטחון, אני אגיד לאנבת' להביא לי את כובע ההיעלמות "באיזו שעה?" שאלתי "שמונה בערב, למה?" "כלום, סתם לדעת" אמרתי, אסור שהוא יחשוד, זה יוביל לדברים לא טובים, "ביי הארי" אמרתי כאשר הוא הלך "ביי!" הוא השיב לי ויצא מהחדר.
*מעבר זמן (עוד פעם, אבל אני לא עצלנית הקטע הזה פשוט לא מעניין) לשעה שמונה בערב*
אנבת' נתנה לי את כובע ההיעלמות שלה ויצאתי לחפש את הארי, מצאתי אותו ליד הבקתה עם האגריד לידו, האגריד אמר משהו שלא הצלחתי לשמוע ובתגובה הארי שלך פיסת בד שנראתה ממש מוזר, כמו גלימה שעשויה ממים, והתעתף בה, הוא נעלם, כנראה זה כמו הכובע של אנבת' רק בתור גלימה, הם הלכו ביחד אז רצתי כדי להגביר קצב, הם עצרו באזור היער ומדאם מקסים, המנהלת של בובואטון חיכתה להם שם, היא והאגריד דיברו מעט והלכו ליער, התקרבתי אליהם וראיתי שהם פונים למכלאות, במכלאות היו יצורים מכונפים דמויי לטאות שירוקו אש- דרקונים. "זאת תהייה המשימה הראשונה" אמר האגריד למדאם מקסים ולהארי "דרקונים" ראיתי שקרקרוף כבר בא, הלכתי משם, ידעתי שכל אחד מהמנהלים יספר לתלמיד שלו אז לא דאגתי לגבי היתרון שלי ושל הארי, רצתי משם לאוהלים והגעתי מהר לאוהל שלי ושל אנבת', "איך היה?" היא שאלה אותי, הסתכלתי מסביב וראיתי שהכל מסודר, כנראה היא סידרה פה קצת כשלא הייתי, "הלך בסדר, לא ראו אותי אבל גיליתי מה המשימה הראשונה, דרקונים" פניה של אנבת' קדרו, "נמצא דרך לפתור את זה מחר, בינתיים אתה צריך לנוח" היא אמרה לי וכיבתה את האור, הנהנתי וכיסיתי את עצמי, ומיד שקעתי בשינה.
למחרת הארי בא גם בארוחת הבוקר, "אל תגיד על זה כלום" סיננה אנבת', הנהנתי לאישור, "היי הארי" קראתי לו "היי" הוא השיב "רוצה לאכול משהו?" שאלתי "כן אבל אחר כך, יש לי משהו חשוב לספר לך" הוא אמר בפנים מודאגות, עשיתי את עצמי לא יודע "מה קרה?" שאלתי "כבר סיפרתי לסדריק, אל תדאג", הוא אמר, "המשימה הראשונה, דרקונים"

פרק שלישי ואחרון בספישל!!!

והפינה הכבר לא חדשה

עצות גרועות לחיים!

1: תמיד תשמרו שוקולד למקרי חירום.
2: אל תגורו במקומות שבונים מסביבם.
3: אם לא עשיתם שיעורים תהרסו את המחברת ותגידו שהחתול/ כלב/ אח הרסו אותה.

אני הייתי אני, ביי ביי אנושות!
חתול חתול חתול מיאו 🐈‍⬛🐈🐈‍⬛🐈🐈‍⬛🐈