Summer love

פרק 21

הזמן עבר מהר, ועוד שבועיים החופש כבר יגמר. הוא עבר כל כך מהר, וקרה בו כל כך הרבה. אין ספק שהאליסון שהגיעה לפה היא לא האליסון שתצא מפה. לא שמעתי כלום מאולסי, או מהחברים הפושעים שלה. החלטתי שאני משקיעה את האנרגייה שלי באנשים שאני אוהבת; יצאתי הרבה עם שרלוט, עם מייק ואפילו עם ג׳ייק.
ג׳ייק ושרלוט נהיו חברים אחרי שדחפתי את שניהם לזה. בהתחלה זה נראה מאולץ, אבל עכשיו הם יותר דביקים ממני וממייק. אני רצינית, הם לא עוזבים אחד את השני כמעט. שמחתי בשביל ג׳ייק שהוא התגבר על הפרידה הקשה למרות שהוא ושרלוט דביקים מדי. אבל זה לא כל כך אכפת לי כי אני מרגישה שזה אחד מהרגעים האלה שאחרי הרבה ימים רעים, יש את הרגעים הטובים האלה ששווים הכל.
בסוף השבוע מייק אסף אותי מחצי הגמר של טורניר הכדורגל (שניצחנו בו ועלינו לגמר!). כשהאימון הסתיים החלפתי לבגדים יפים והתכוננתי ליציאה מהמגרש. בדרך ליציאה, ראיתי אולסי יושבת על הספסלים לבד, הפנים שלה על הברכיים והידיים שלה כרוכות סביבם. לרגע היססתי עם ללכת. אחרי הכל היא הייתה חברה שלי, בערך חברה שלי ...
לבסוף החלטתי לא ללכת לכיוונה, אבל כשהתכוונתי לצאת שמעתי אותה קוראת לי.
הסתובבתי אבל לא התקרבתי לכיוון הספסלים.
״צריכה משהו?״ דיברתי בטון כל כך קר שהיא כמעט הפכה לקוביית קרח. היא שמה לב ששמרתי על מרחק אז היא קמה מהספסלים והתקדמה לכיווני.
לרגע היא רק הסתכלה לי בעיניים, לא במבט מתנצל או עצוב,אלא במבט השטני שלה.
״לא הספיקו לך שני בנים לקחת לי, היית חייבת להרחיק ממני גם את החברה הכי טובה שלי?״ היא שילבה ידיים. פלטתי גיחוך. איזה בן אדם פתאטי היא.
״אני חושבת שעשית את זה בעצמך.״
היא הסתכלה עליי במבט בוחן.
״יוצאת עם החבר שלי?״ היא שאלה בטון עוקצני.
״הוא לא חבר שלך, אולסי.״ החזרתי לה באותו טון קר.
״הוא עוד יהיה.״ היא אמרה בארסיות, הסתובבה בחדות והלכה. גלגלית עיניים ויצאתי מהמגרש לכיוון המכונית של מייק שכבר חנתה שם.
״כבר חצי שעה אני מחכה!״ הוא התלונן וסידר את המראות של האוטו. ראיתי שגם ג׳ייק מאחורה.
״שקרן היינו פה בדיוק שתי דקות.״ ג׳ייק צחקק ״עכשיו אם תסלחו לי, אני הולך לחפש את חברה שלי.״
אחרי שג׳ייק יצא מהאוטו מייק התחיל ליסוע. רב הנסיעה הייתי שקטה וחשבתי על השיחה שלי עם אולסי. ׳הוא עוד יהיה׳ - המשפט הזה הדהד לי במוח בכל דקה אפשרית, מה שגרם לי להסתכל על מייק כמעט כל דקה.
״יש לי משהו על הפנים.״ הוא שאל והסתכל במראה של האוטו כדי לבדוק מה יש לו על הפנים.
״לא, כלום.״ חייכתי.
״את מסתכלת עליי הרבה, ושנינו יודעים שזה לא בגלל שאני יפה.״ הוא התבדח ואני צחקקתי.
״איך אתה יודע שזה לא בגלל זה?״ שאלתי בחיוך.
״כי אני לא יפה.״ הוא המשיך להתבדח.
״לא, זה כלום דיברתי עם אולסי-״
״אל תדברי איתה יותר.״ החיוך של מייק נמחק ברגע אחד. הפנים שלו הפכו לרציניות ביותר. אני מודה שקצת נבהלתי מהתגובה המהירה והחדה שלו. ידעתי שהוא צודק, אני לא צריכה אפילו לפזול לכיוון שלה. אבל אני אשקר אם אני אגיד שאני לא מתגעגעת לחברות שלנו, אפילו טיפה. זה מובן מאליו שאני בחיים לא יהיה חברה שלה יותר אבל עדיין התגעגעתי אליה באיזשהו מקום. בכל זאת, היא הייתה החברה הכי טובה שלי לכל החופש. כמעט כל החופש ביליתי אצלה והיא אצלי. היינו ממש כמו אחיות.
ואם כבר מזכירים אחיות, ליזי ואני התקרבנו נורא בכל החופשה ואני חושבת שהיא תפסה את מילוי המקום של אולסי בתור הבן אדם שאני שופכת את הלב בפניו. כמובן שיש את שרלוט אבל כמו שהזכרתי, מאז שהיא וג׳ייק ביחד זה כמו מסטיק שנדבק לנעל - אי אפשר להפריד אותם.
״אתה לחוץ?״ שאלתי והוא חייך חיוך עקום.
״לאכול ארוחת ערב עם אבא של חברה שלי שרוצה לרצוח אותי במיוחד אחרי שהוא גילה שאנחנו ביחד? לא מלחיץ בכלל!״ הוא דיבר במהירות ואני צחקתי. זה היה ממש חמוד שהוא נלחץ. אני חושבת שאבא שלי נהיה יותר רגוע לגבי זה שאני ומייק יוצאים ביחד. אני חושבת שהוא מתחיל לקבל את זה באיזשהו מקום כי הוא יודע שזה בלתי נמנע.

אחרי עשר דקות של נסיעה הגענו לבית שלי. איך שנכנסנו הרחנו את הריח הטוב של האוכל שאמא שלי בדיוק הוציאה מהתנור. היא מיהרה לעזוב את הבישולים ולחבק אותי ואת מייק. אבא שלי ישב על הספה ובהה בנו כאילו שתי חייזרים נכנסו אליו הביתה. אמא חזרה למטבח ואני ומייק התיישבנו על הספה ליד אבא שלי. בהתחלה הייתה שתיקה מביכה עד שאבא שלי התחיל עם השאלות.
״אני מבין שאתה בקשר רומנטי עם הבת שלי.״ הוא דיבר כמו זקן בן שבעים. התביישתי לרגע.
״אבא תפסיק.״ ביקשתי בעוד האדום מציף את לחיי.
״כן, אני חבר שלה.״ מייק אמר במהירות. אבא שלי שלח אליו מבט בוחן.
״אתה יודע שמתפקידו להגיד שאם אתה פוגע בה-״
״כן,״ הוא קטע אותו. ״תעיף אותי לאלף עזאזלים.״
״התכוונתי להגיד שיש לי אקדח, אבל לא משנה.״ הוא מלמל מספיק חזק כדי שאני ומייק נשמע.
״הארוחה מוכנה!״ אמא שלי קראה וכולנו התיישבנו מסביב לשולחן. יכולתי להרגיש שמייק לא מרגיש בנוח. הוא נראה לחוץ לעיתים קרובות והתעסק בעיקר באוכל ופחות בלדבר. הוא גם נמנע ליצור קשר עין עם אבא או אמא שלי, כאילו שאם יביט להם בעיניים יקרה לו משהו נורא.
אבל אחרי כמה דקות הארוחה זרמה יותר ואבא שלי ומייק דיברו על כדורגל וכדורסל וכל השטויות האלה. שמחתי שהם מסתדרים ביחד ואחרי הארוחה אני ואמא שלי דאגנו לנקות את הבלגן מהארוחה והם ישבו על הספה לראות משחק. שמחתי שהם מסתדרים.
כשנגמר הערב ליוויתי את מייק החוצה.
״פעם הבאה ארוחה אצלי!״ הוא קבע.
״אתה באמת רוצה שאני אעשה פדיחות מול ההורים שלך?״ צחקקתי.
״לא אכפת לי, העיקר שתבואי.״ הוא חייך ונישק את שפתיי. השעה הייתה כבר מאוחרת אז הוא חזר בחזרה לבית שלו. כשאני נכנסתי ראיתי את אבא יושב על הכורסא בסלון ומחייך.
״נו?״ חייכתי מאוזן לאוזן.
״הוא לא כל כך גרוע.״ אבא שלי מלמל.
״אז ... אני ... יכולה-״ גמגמתי ואבא שלי קטע אותי בצחקוק.
״תזכירי לו שוב שיש לי אקדח,״ הוא התבדח. לפחות אני מקווה מאוד שהוא התבדח. ״לילה טוב אלי.״
---------------
היי! יש לי כמה דברים להגיד. הראשון, סידרתי את הבעיה עם וואטפאד אז אני אחזור להעלות פרקים כרגיל. שתיים, אני מצטערת שהפרק יצא משעמם כבר נגמרו לי הרעיונות למה לכתוב וזה היה מן פרק מעבר לקטעים יותר טובים (לדעתי). שלוש, הסיפור יגמר בעוד שתי פרקים. ושוב תודה רבה לכל מי שעדיין קורא את הסיפור, זה חשוב לי מאוד :)