פרק 2

202 6 2
                                    

קמתי בבוקר בשעה 10:50
מה קרה אתמול? נזכרתי שהייתי עם ליה וחברות שלה עד השעות הקטנות של הלילה. אכלתי מלא שוקולד והשתכרתי ממים עם קרח. וואי וואי איך חגגנו אתמול חשבתי לעצמי בציניות.
קמתי מהמיטה וסידרתי אותה. אני וקים סיימנו אתמול להרכיב את המיטה והנגרים התקינו את הארון. וואו. החדר אשכרה מתחיל להראות נורמלי חשבתי לעצמי.
התלבשתי בחולצה לבנה ארוכה ושורט ג׳ינס, וירדתי למטה. ״מישהו בבית?״ צעקתי. אין תשובה. נו טוב. קצת זמן לעצמי חשבתי והלכתי לחדר האמבטיה.
צחצתי שניים ושטפתי פנים בעודי בוהה בהשתקפות שלי. עמדתי כמה רגעים בוהה ואז פרצתי בבכי. רצתי לחדר וטרקתי את הדלת, מתיישבת בפינה בוכה. אין לי כוח לזה. בואו נגמור עם זה כבר. פתחתי את המגירה בשידה שלי והוצאתי משם סכין. מעניין איך אמא ואבא עוד לא גילו אותך גיחכתי לעצמי. האמת שגם אם הם כן ימצאו לא יהיה כל כך אכפת. נאנחתי ובהיתי בסכין. המחשבות שלי נדדו לרותם. איך היא תגיב כשהיא תגלה? ובטיימינג מושלם הטלפון שלי צלצל.
״הלו?״ עניתי בקול רועד. ״מאיה?״ שמעתי את הקול של רותם. ״הכל בסדר?״ ״טיימינג מדהים יש לך״ השבתי. ״מה? למה?״ ענתה מבולבלת. ״יש לי סכין ביד״ עניתי מצחקקת. ״מאיה תעזבי את הסכין עכשיו. אמרתי לך מזמן להעיף אותו!״ היא אמרה עצבנית. ״אני יודעת...״ עניתי. ״מה קרה אהובה שלי?״ היא יודעת שזה עושה לי פרפרים. ״אנ׳לא יודעת. צחצחתי שיניים ופתאום הכל יצא״ מלמלתי. ״יש מישהו בבית?״ היא שאלה. ״לא״ עניתי. ״טוב״ אמרה ״אני רוצה שתנשמי עמוק ורגוע. תתרכזי בקול שלי. תזכרי שאני אוהבת אותך ושום דבר רע לא יקרה לך. עכשיו רדי למטה וקחי איתך את הסכין. אני רוצה שתגידי לו תודה ותזרקי אותו״. עשיתי את מה שביקשה ונרגעתי. ״עשית את זה?״ שאלה לוודא. ״כן״ עניתי. ״יופי. עכשיו אני צריכה ללכת לעשות משהו, ‏אז תבטיחי לי שתהיי בסדר״ ״אני אהיה בסדר, רותם״ אמרתי עם חיוך. ״יופי. ביי מאיה״ אמרה וניתקה. איי מה אני הייתי עושה בלעדיה? כנראה כבר מתאבדת.
לקחתי את הכדור שלי ושמתי לי לאכול. פתאום הדלת נפתחה ואמא ואלה נכנסו. ״מאיה!! בואי לכאן עצלנית!!״ צעקה. כנראה חשבה שאני למעלה. ״אני פה אמא״ אמרתי והתקדמתי אליה. ״מעניין לי. עכשיו קחי את אלו וסדרי אותם במקום״ אמרה, נתנה לי את השקיות והתיישבה בספה. מצרכים? כנראה הן היו בסופר. ״מאיה תראי! אמא קנתה לי דובי! ולך לא!״ אמרה לי אלה ביוד מוציאה לי לשון. אמא גיחכה בתגובה. הוצאתי לה בחזרה לשון והיא התרגזה. ״אמא!!״ אלה צעקה. ״מה״ אמרה אמא בתגובה. ״מאיה הוציאה לי לשון!״ אמא קמה מהספה ותפסה לי בשיער. ״שלא תעזי לעשות את זה שוב. שמעת?!״ צרחה לי לאוזן. חשבתי על להגיד לה שאלה התחילה עם הלשון אבל הנחתי שהיא תתרגז עוד יותר. ״כן אמא״ אמרתי בקול חלוש. ״יופי״ אמרה ועזבה את השיער. נאנחתי וסידרתי את המצרכים במקום. ״אמא?״ שאלתי. ״מה את רוצה?״ ענתה לי. ״איפה ליה ואבא?״ שאלתי. ״אבא עם חברים שלו ואין לי מושג איפה ליה. לא אכפת לי האמת״ את החלק האחרון היא מלמלה אך עדיין שמעתי אותו. ״אוקיי. תודה״ עניתי והיא גלגלה עיניים בתשובה.
עליתי למעלה והלכתי לחדר. מה נעשה עכשיו? שמתי שירים באוזניות והתחלתי לשים את הבגדים בארון. כשסיימתי כבר היה כבר שלוש אחר הצהריים אז כתבתי לקים.

את/ה: היי קים. מאת עושה?

קימוש: סתם באינסטגרם

את/ה: אוקיי. משהו מעניין?

קימוש: לא ממש

נאנחתי והנחתי את הטלפון. עוד כמה ימים חוזרים ללימודים. חופשת פסח עברה מהר. מעניין איך יהיה בבית ספר...

איך???

המעבר המסעירKde žijí příběhy. Začni objevovat