נ.מ מאיה
״לא רוצה!!!!״ צעקתי בעודי מכסה את פניי עם השמיכה. ״נו מאיה״ אלה אמרה בצחקוק. ״את לא יכולה להתחבא פה לנצח״. ״למה לא?״ עניתי מתוך השמיכה.
היא נאנחה והתיישבה לידי על המיטה. הרמתי את ראשי והסתכלתי עליה. היא הביטה בי לכמה רגעים. ״בסדר״ רטנתי, נשברת מהמבט שלה. ״יופי! תתארגני יאללה״ היא חייכה ויצאה מהחדר.
נאנחתי והתיישבתי. עברו כמעט שבועיים מאז שברחתי מהבית ואלה אומרת שכדי שאלך לבית ספר. התארגנתי וירדתי למטה.
־־־־־־
בלעתי את רוקי מסתכלת על שערי בית הספר. ״הכל יהיה בסדר״ אלה לחשה לי, מלטפת את גבי. ״אני נשארת פה בסדר? אם תצטרכי אותי״ ״תודה״ לחשתי. היא חיבקה אותי בתגובה.
נשמתי עמוק ונכנסתי. ילדים בהו בי בעודי מתקדמת לכיוון הכיתה שלי. חלקם התלחשו בינהם. ״מאיה?!״ הסתובבתי מהר לכיוון הקול. פגשתי בקים שדפקה ספרינט אליי והתנגשה בי בחיבוק.
״וואט דא פאק קים??״ קראתי בצחקוק מחבקת אותה. ״איפה לעזאזל היית???״ היא שאלה. ״סיפור אחרון״ עניתי ובאותו הרגע נשמע הצלצול. ״טוב יאללה בואי לכיתה״ היא אמרה ומשכה בידי.
ברגע שנכנסתי לכיתה כל העיניים הופנו אליי. אבל רק זוג אחד תפס את עיניי. רותם. ״מאיה?״ המורה שאלה בחוסר אמונה. ״היי״ לחשתי. המורה במהירות תפסה בידי ומשכה אותי החוצה.
גבי פגש את הקיר בחוזקה ובכאב. ״את חושבת שאת יכולה להיעלם במשך שבועיים ואז לבוא כאילו כלום לא קרה?!״ היא צעקה עליי. ״א-אני מצטערת״ אמרתי מבעד לדמעות שאיימו לצאת.
היא המשיכה לצעוק עליי עד הרגשתי יד מוכרת מושכת אותי משם ובין רגע התנגשתי בחזה קשיח. אלה. ״מה את חושבת שאת עושה??״ המורה צעקה עליה. ״אותה שאלה אלייך״ היא ענתה ומשכה אותי שוב. מה נסגר עם כולם היום??
אלה רצה בעודה אוחזת בידי ובמהרה הגענו לאוטו שלה. היא פתחה לי את הדלת ובאתי להיכנס כששמעתי קול מאחורי. ״מאיה!״ הסתובבתי וקפאתי כשראיתי את רותם רצה לכיונינו. אחה שמה לב שהנדרכתי. ״מה את רוצה״ שאלתי במרירות.
במקום לענות היא חיבקה אותי. ״הדאגת אותי! איפה היית??״ לא עניתי. אלה לפתע אחזה ברותם והעיפה אותה ממני. ״תתרחקי״ היא סיננה. רותם הביטה בשוק ובילבול בשנינו.
בלי הכנה תפסי האלה ונישקה אותה. היא הופתע לשנייה לפני שאחזה בי גם כן. התנתקנו ולחשתי לה ״לכי למושב שלך״ היא חייכה חיוך ערמומי כשהבינה את מטרתי.
רותם הביטה בחוסר אמונה מוחלט בי בזמן שאני ואלה נכנסות לרכב של אלה. חייכתי אלה חיוך קטן לפני שהמנוע שאג וטסנו משם. ברגע שהתרחקנו מבית הספר התפקעתי מצחוק.
אלה הביטה בי ואני הבטתי בה. הבנו אחת את השנייה בלי מילים.
זה לא היה רעיון טוב...
סליחה שלא העלתי לאחרונה! אשמח לשמוע את דעתכם!
YOU ARE READING
המעבר המסעיר
Teen Fictionמאיה בת ה-16 המתמודדת עם דיכאון, עוברת דירה עם הורים ואחיותיה לקצה השני של העיר בו היא לא מכירה אף אחד ושום דבר. ההורים של מאיה קשוחים והם אינם יודעים על המיניות של מאיה. האם חייה הדרדרו או השתפרו? בואו ותגלו. מכיל דיכאון, הומופוביה, להט״ב, התעללות
