פרק 11

148 5 7
                                    

פקחתי לאט את העיניים הסתכלתי סביבי. קפאתי כשקלטתי שאני שוכבת על אלה באותה תנוחה שהייתי שוכבת עם... רותם. ״מה..?״ מלמלתי. לקח לי רגע לעכל את הסיטואציה. ״א-אנחנו....״ שכבנו??? כנראה שכן...

קמתי בזהירות, לא רוצה להעיר את אלה כשפתאום עוד משהו תפס אותי... ״א-אנחנו...״ ערומות. ללא שליטה פזלתי אל איברה של אלה והרגשתי את הסומק עולה בלחיי.

״אוקיי...״ לחשתי. כיסיתי את אלה כמו שצריך לפני שהקדמתי לעבר הארון שלה, לוקחת בגדים. הייתי עם מכנס וחזייה כששמעתי לפתע; ״...מאיה?״

הפנתי את מבטי במהירות למקור הקול וקפצתי כשראיתי את הדמות הגבוהה שלו עומדת בפתח החדר. ״יותם...?״ לחשתי בחוסר אמונה. למה הוא כאן???

״למה את כאן?״ הוא שאל בקור. ״אני יכולה לשאול אותך את אותה שאלה״ עניתי באותו טון. ראיתי את פניו מחווירות כשהוא קלט את אלה ישנה על המיטה כשהחזה שלה חסוף.

״וואט דה פאק״ הוא מלמל ובהה בי. ״מה אתה עושה פה יותם?״ חזרתי על השאלה. ״באתי להתנצל בפני אלה אבל... נראה שהיא הייתה עסוקה״ הוא סינן. ״היא בהחלט הייתה״ עניתי בגיחוך וחייכתי עליו. אני לא רגילה להיות ביצ׳ית אבל או וואל. מנסים דברים חדשים מידי פעם לא? הוא רק גלגל עיניים.

לפתע שמעתי ״מממ״ עייף וגם אני וגם יותם הפנינו את מבטינו לאלה. היא התרוממה לישיבה, עיניה עדיין עצומות. היא לאט לאט פתחה את עיניה וכשהיא קלטה את יותם היא פערה את עיניה ותפסה בסמיכה, מכסה את עצמה.

״יותם?!״ היא צעקה, גורמת לי לקפוץ. היא קלטה את זה ושלחה לי מבט מתנצל. חייכתי אליה בחזרה, ׳אומרת׳ לה שאני בסדר. ״כן זה אני״ יותם מלמל. ״מה לעזאזל אתה עושה פה???״ היא שאלה.

״באתי להתנצל אבל נראה שאת עסוקה״ הוא סינן. ״ כן, עברנו על זה כבר. הזדיינו יותם״ מאיה ירקה בתשובה, מסתכלת על המבט ההמום של יותם. יותם גירש את עורפו במבוכה בתגובה.

נ.מ אלה
״דאמ״ גיחכתי. צפיתי בה כשהיא שמה עליה את החוצה שהיתה לה ביד... רגע, זו החולצה שלי??? נו באמת. ״אכפת לך לא לבהות באישה שלי וללכת?״ אמרתי ליותם, שוברת את השתיקה גורמת לו ולמאיה להסתכל אליי ולהסמיק.

נ.מ יותם
האישה שלך?? וואט דא פאק עובר עליהן?!

נ.מ מאיה
ה-האישה שלך?? לעלילעלילההלחביבחבם

נ.מ אלה
״נו״ סיננתי אל יותם. הוא רק פנה והלך. ״האישה שלך???״ מאיה שאלה בחוסר אמונה. צחקקתי וקמתי לעברה. היא הסמיקה מהמראה שלי וגיחכתי בתשובה. אחזתי במתנה והשחלתי את ידי מתחת לחולצתה, מרגישה את העור הרך שלה, מלטפת את הסימנים על גבה.

היא הסמיקה וקברה את פניה בחזהי לפני שהיא קלטה מה היא עשתה והסמיקה יותר. היא באה להתרחק אך תפסתי בפניה והצמדתי את שפתינו. ״מממ״ היא מלמלה לנשיקה ואני חייכתי. ״בוקר טוב״ לחשתי. ״בוקר״ היא מלמלה בתשובה.

התנתקנו והבטתי בעיניה. ״טוב יאללה״ היא אמרה לפתע. ״תתלבשי ואני ארד למטה להכין לנו משהו לאכול״ היא חייכה אליי. ניקרתי את שפתיה לפני שהנהנתי. היא התרחקה, עדיין מסתכלת עליי עד שפגשה במדרגות וירדה למטה.
נאנחתי קלות ופניתי להתארגן.
-

ירדתי למטה וריח מזמין פגש אותי. ״מאיה?״ שאלתי מחפשת אותה וקפצתי כשראיתי את דמותה הקטנה במטבח שלי, עם סינר, מכינה ‏פנקייקים. ״המ?״ היא שאלה והפנתה לשנייה את מבטה אליי עם חיוך וחזרה להביט במחבת.

״כ-כלום״ גמגמתי. מה נסגר איתי? ״אוקיי״ היא צחקקה. ״את יכולה לחכות בשולחן האוכל״. ״אוקיי״ עניתי.
-

״האוכל מוכן!״ היא קראה בחיוך בעודה מתקדמת אל השולחן עם צלחת גדולה עם מלא פנקייקים ביד אחת, ובשנייה מחזיקה (איכשהו) שתי צלחות, סכו״ם, וכוסות. ״וואו לעזור לך??״ שאלתי בדאגה. ״ לא לא אני מסתדרת״ היא ענתה בחיוך בעוד מסדרת את הכלים.
-

״זה היה נחמד״ היא אמרה כשהסרט נגמר. כבר בא הערב אחרי שראינו מלא סרטים במשך היום ותחנו מלא אוכל. ״כן״ צחקקתי. היא הפנתה את מבטה אליי וקפצתי למראיה. שיערה הקצר נפל על כתפיה ועיניה הכחולות הביטו בי בתמימות שכזו. ללא מילים היא נשענה לעברי והצמידה את שפתינו.
-

״אלה?״ היא אמרה כשהתנתקנו. ״המ?״ עניתי. ״אני אוכל להישאר פה עוד לילה?״ היא לחשה. ״ברור״ עניתי והיא פערה את עיניה בהפתעה. ״את יכולה להישאר פה כמה זמן שבא לך״ חייכתי אליה והצמדתי את אפינו. היא חייכה אליי וחיבקה אותי חזק.



איך היה הפרק? אשמח לדעות!

המעבר המסעירWhere stories live. Discover now