פרק 8

149 6 3
                                    

״...יותם?״
הפנתי את מבטי למקור הקול וראיתי... וואו.
שיערה הארוך היה בצבע חום מרהיב ועיניה כההות ואפלות. היא לבשה חצאית שחורה שהגיעה עד הברך, גרביונים שחורים, גופיה לבנה ומעל עליונית שחורה עם משבצות.

יותם דחף אותי אל הרצפה ומיהר אליה. ״א-אלה, אני יכול להסביר״ הוא אמר. ״יותם מה נסגר איתך?!״ היא צעקה ודחפה אותו לצד. ״את בסדר?״ היא מיהרה לעזור לי לקום. ״כן..״ לחשתי.

״תראה יותם, אני רואה למה בגדת, היא בהחלט יפה״ היא גיחכה והסתובבה אליו, גורמת לי להסמיק. ״אבל יכולת להגיד שלא בא לך עליי״ היא הרצינה. ״׳ב-בגדת׳?״ השאלתי. ״כן״ היא פנתה אליי. ״הבן זונה פה הוא חבר שלי״ ״אוי ואבוי... א-אני כל כך מצטערת!! אני לא ידעתי!״ מיהרתי להגיד.

״זה בסדר״ היא צחקקה. ״אלה בבקשה...״ יותם התחיל להגיד. ״רגע״ אמרתי לפתע. ״אז אתה פלירטטת איתי, ביקשת את המספר שלי, הזמנת אותי לדייט וניסית לנשק אותי?? בזמן שיש לך כבר חברה???״ המשכתי בחוסר אמונה.

יותם שקט. ״אני אקח את כ׳כן׳.״ אמרתי בשקט.
״זה נגמר בנינו״ אלה(כנראה) פצחה את השקט שהיה. ״לא, רגע...״ יותם אמר. ״בבקשה אלה תני לי הזדמנות שנייה״ הוא התחנן. ״לא״ היא אמרה בהחלטיות.

פניו הרצינו ומבטו פנה אליי. ״לכי תזדייני״ מילמל. ״היי! יבן שרמוטה תזהר על הפה שלך!!״ היא צווחה. ״לך מפה״ היא סיננה. הוא פנה לאט והלך משם.

״אני כל כך מצטערת עליו״ היא פנתה אליי והתחילה להגיד. ״לא לא זה בסדר״ קטעתי אותה. ״אני אלה״ היא חייכה. ״אני מאיה״ הסמקתי. היא צחקקה קלות, כנראה שמה לב לסומק שעלה על פניי.

״אז... מאיה״ היא אמרה. ״זה אמנם קצת מוזר אבל... אפשר להזמין אותך למשקה?״ ״מ-משקה?״ גמגמתי. היא הנהנה. ״אוקיי..״ עניתי. ״יופי! אני מכירה מקום נהדר!״ היא אמרה ומשכה אותי לכיוון כלשהו.

־־־־

״היה לי כיף״ היא אמרה כשעצרה ליד הבית שלי. ״גם לי״ חייכתי אליה. ״תודה שוב שהקפצת אותי״ הוספתי. ״אין בעד מה״ השיבה. ״רגע״ הוא אמרה כשבאתי לצאת מהרכב.

״כן?״ אמרתי, ובאתי להפנות את מבטי אליה כשלפתע היא אחזה בפניי עם שני ידיה והנחיתה את שפתיה על שלי. ״מממ״ מלמלתי כשלשונה חדרה אליי. היא חקרה את פי בשקיקה, לא מפספסת אף פינה.

פרפרים נוצרו בבטני ומבלי לשים לב התחלתי לזרום עם הנשיקה. התנקנו אחרי כמה רגעים והיא הביטה בעיני. ״אני מקווה שזה היה בסדר״ היא חייכה. ״זה בסדר...״ מלמלתי וגירדתי את עורפי.
״אני אכנס עכשיו״ אמרתי. היא חייכה בתשובה. יצאתי מהאוטו והתחלתי ללכת לכיוון הבית.

״אלה״ שמעתי לפצע לפני שהרגשתי כאב חד בגבי. ״א-אמא?״
מלמלתי והסתובבתי לאט. ״אל תדברי אליי, חתיכת כישלון״ היא צעקה לפני הצליפה בי שוב. ״א-אמא בבקשה...״ התחננתי בכאבים.

״מי זאת הייתה?! הא, מאיה?! מי?!?״ היא צעקה לפני שאחזה בשיערי והצליפה בי שוב. ״א-אני מצטערת אמא! בבקשה!״ צעקתי מתחננת. ״אל תרימי עליי את הקול!!״ היא צעקה והצליפה בי שוב.

היא זרקה אותי על הרצפה וניצלתי את ההזדמנות הזאת לברוח. קמתי במהירות, מתעלמת מהכאב הבלתי נסבל, אחזתי בידית הדלת ופתחתי אותה. רצתי במהירות החוצה, ולמזלי, אלה עדיין הייתה שם.

״מאיה??״ אחה קראה בדאגה. ״מאיה״ שמעתי את אמא שלי מאחורי. נכנסתי מהר לאוטו וצעקתי:״תסעי!!״ אלה מהר לחצה על פדל ההאצה וטנסו משם.



מה דעתכם? :)

המעבר המסעירWhere stories live. Discover now